איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
לגבי תפילת שחרית בחנוכה אני יודע שגם בבן איש חי וגם בחזון עובדיה כתוב שאומרים שיר של יום אך לא אומרים "השיר שהיו הלווים על הדוכן".. ולאחר שאומרים קדיש וברכי נפשי אומרים מזמור שיר חנוכת הבית . רק שהבנתי שיוצאי קהילות גרבא לא נוהגים להגיד בכלל שיר של יום אלא רק את מזמור חנוכה . האם בתוך קהילות גרבא יש מהסוברים שכן צריך להגיד שיר של יום בנוסף למזמור החג?
המנהג בג'רבא בימי חנוכה לא אומרים שיר של יום ובית יעקב רק מזמור שיר חנוכת הבית. ובראש חודש אומרים מזמור זה אחרי אמירת ברכי נפשי, אחרי מוסף. ראה בספר ברית כהונה (מערכת ח' אות ד'), ולמרן רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל בספר נפש חיה השלם (מערכת נ' אות ח"י), ושם הביא סימוכין למנהגנו מדברי הטור והאבודרהם, וכתב שישנם "יחידים" בג'רבא שלאחר שנתפשט ספר בן איש חי התחילו לומר "בצנעה" בית יעקב. עיין שם באורך.