בעל הפיוט "ידיד נפש"

חפשנו ולא מצאנו בספר מלכי תרשיש ועוד, אולי תשלחו לנו את השושלת שמצאתם וננסה לברר לפי זה. [בכלליות ר’ כליפה הראשון היה ברובע הגדול, והשני היה ברובע הקטן].

מרן ראש הישיבה שליט”א בספר מקור נאמן (ח”א סי’ תע”ו) מתיר בפסח שני.

בספר מלכי תרשיש (אנציקלופדיה של חכמי תונס) לא הביא את החכם הזה, אבל מצאתי בהסכמת רבה של תוניסיה מהר”ח בלעיש זצ”ל להוצאת הספר ויזרע יצחק למוה”ר מהר”י טייב זצ”ל שהזכירו לשבח. עיין שם.

אכן דברי הריטב”א תמוהים מאוד לכאורה. אח”כ ראיתי שגם הרב יד מלאכי כלל תקנ”ו הרבה לתמוה על דבריו, והביא שכן תמה הכנה”ג. וכיון שכת”ר עיין בדבריהם (כמובא בשאלה) וראה שהם התפלאו הפלא ופלא ונשגב מבינתם, מה נעני אנן בתרייהו. ועכ”פ אם יהיה לכת”ר תירוץ נשמח לשמעו.

ב”ד הגדול כנראה זה של תונס (שהוא של כל המדינה), וב”ד העיר הוא של ג’רבא. לגבי האפוטרופא הכוונה לאפוטרופא של הבחור בן ציון חניה שתרם את הוצאת הספר כמבואר שם, ולא ליורש של רבי חיים כהן.

לגבי החכמים שהזכרת, תוכל לראות בספר מלכי תרשיש

יש בזה מחלוקת, בשו”ת התשב”ץ ח”ג סי’ קל”ה תופש שבאמת הוא הוא יוחנן שיצא לתרבות רעה, והגר”א (אמרי נועם ברכות כ”ט ע”א) תופש שהיו שנים יוחנן כהן גדול, ואביו של מתיתיהו היה צדיק עד סופו.

ברור שכבודו של מהר”ש גרמיזאן זצ”ל גדול מאוד, ואף חלק משמועותיו מובאות בבית המדרש. ומה שאנו ממעטים לעסוק בו ותורתו מונחת בקרן זוית לצערינו, כבר אמרו חז”ל הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל, ועוד ספרים רבים ונכבדים שלצערינו אינם ידועים כלל, או מעט עסוקים בהם.

אדרבה כבודו נראה שהדבר כואב לו, יקום ויעשה מעשה ויוציא ספרים אלו לאורה, וודאי שזכותו של מהר”ש גרמיזאן תגן עליכם אלף המגן.

תני אברהם חוזאה (גיטין נ’ ע”א).

ע”י מחשב.

בספר מלכי תרשיש וכן בספר מגדולי ישראל ח”ב כתבו על הגר”ש דאנה זצ”ל ולא כתבו על בניו, כנראה לא ידוע עליהם כלום.

מצד הפיסוק של המשפט כבודו צודק, אך מצד המשקל של הפיוט המלה דתו מחוברת לחצי הראשון של המשפט, ולא רק מצד המנגינה, וזה מצוי מאוד בפיוטים שהמשפטים לא מקבילים למשקל, והמלה שמתחילה את המשפט הבא היא סיום של המשפט הקודם וכיו”ב.

עכ”פ אם יש בעיה של כפירה מתקנים את הדבר, ומתוך דבריכם נראה שיש כאן איזה כפירה, אם תוכלו לשלוח שוב ולבאר את כוונתכם.