רבי שמעון טייב
בספר מלכי תרשיש (אנציקלופדיה של חכמי תונס) לא הביא את החכם הזה, אבל מצאתי בהסכמת רבה של תוניסיה מהר”ח בלעיש זצ”ל להוצאת הספר ויזרע יצחק למוה”ר מהר”י טייב זצ”ל שהזכירו לשבח. עיין שם.
חידושי הריטב"א על ב"ב קס"ג ע"ב, וכן על ע"ז כ"ז ע"א כותב: "והלכתא כר' יוחנן, דרביה דרב הוא". ובע"ז שם מוסיף: "דהוא (רב) רביה דרב יהודה", ומתוספת זו משמע ש"רביה"=מורו ורבו דוקא, ולא "גדול ממנו". ובחידושי הריטב"א כתובות ח' ע"א הוא כותב: "רב ור' יוחנן הלכה כר"י משום דר"י חכים טפי (גם לזה לא מצאתי מקור ברור)...ורב נמי לא הוי תנא דחשיב...", וכאן אינו אינו מנמק שהלכה כר"י מכיון שהיה רבו.עיינתי במקורות ומאמרים רבים שנכתבו על כך (יד מלאכי, כנה"ג, חוות יאיר צ"ד, מר קשישא, שבת אחים), ובהערות שכותבים בהוצאת מוסד הרב קוק על 3 מקורות הריטב"א הנ"ל, ולא מצאתי תשובה לשאלה: מהו המקור של הריטב"א לדבריו: ר' יוחנן הוא רבו של רב?
אכן דברי הריטב”א תמוהים מאוד לכאורה. אח”כ ראיתי שגם הרב יד מלאכי כלל תקנ”ו הרבה לתמוה על דבריו, והביא שכן תמה הכנה”ג. וכיון שכת”ר עיין בדבריהם (כמובא בשאלה) וראה שהם התפלאו הפלא ופלא ונשגב מבינתם, מה נעני אנן בתרייהו. ועכ”פ אם יהיה לכת”ר תירוץ נשמח לשמעו.