איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
האם היהודים שעלו מאתיופיה עם מנהגיהם שחולקים על הש"ס צריכים להפסיק לנהוג כמנהגם ולנהוג כשלחן ערוך?
מנהגיהם שנוגדים את הש"ס זה לא מחמת שיש להם גירסא אחרת בש"ס וכדומה, אלא שלא ידעו מהתורה שבע"פ. ועליהם לשוב אלינו בקבלת דברי חבירות דוקא וכמו שפסק רבינו הרדב"ז בתשובה (חלק ד' סימן רי"ט) לפני כחמש מאות שנה, ועד אחר'ן בדורנו זה פוסק הדור מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ"ל שטרח ויגע בזה כדי להעלותם לציון ברינה, כמבואר בשו"ת יביע אומר חלק ח' (אבן העזר סימן י"א) באורך. ועיין שם בהערה שבראש התשובה.
ומאחר שעליהם לקבל דברי חז"ל, עליהם לנהוג כפסקי מרן רבינו יוסף קארו זצ"ל, מרא דארעא דישראל, בשולחנו הטהור. ופשוט.