תלמידי רבי עקיבא לחמו עם בר כוזיבא

מסתבר שכוונת השואל לחשוש מפני שבעת ההשתלה מגלחים את כל השערות. ולמעשה נראה שאם מניעת ההשתלה בימי העומר תגרור אחריה דחיית ההשתלה בזמן רב וכו’, יש לדון זה כעין מסתפר  לרפואה שמותר אף באבילות חדשה (עי’ חזו”ע אבלות ח”ב עמ’ רפט), וכל שכן במנהג זה. וע”ע מה שכתבתי במחקרי ארץ ח”ד (סימן א’ אות א’).

הגהתך נראית נכונה. ודעת רה”י להתיר גם באסרו חג.

טעם המנהג שלא להרבות בשמחה משום שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא. וכל שיש לו כוונה ליהנות אסור ורק באינו מתכוון כלל לא מכריחים אותו לסתום אוזניו. (עי’ מקור נאמן ח”ג עמ’ קלא והלאה) ומ”מ יוכל לעשות סיום מסכת בסעודה בטיול ואז חשיב סעודת מצוה וכך יהיה אפשר לשמוע שירים בסעודה.

הרב ברוך חורב

חפשנו ולא מצאנו בספר מלכי תרשיש ועוד, אולי תשלחו לנו את השושלת שמצאתם וננסה לברר לפי זה. [בכלליות ר’ כליפה הראשון היה ברובע הגדול, והשני היה ברובע הקטן].

מרן ראש הישיבה שליט”א בספר מקור נאמן (ח”א סי’ תע”ו) מתיר בפסח שני.

מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א חאו”ח סי’ ל”ד בנדונו שם העלה שספירה בכתב אינה כלום, וה”ה בנידון זה שאינה נחשבת ואינו יכול לספור מכאן ואילך בברכה.

בספר מלכי תרשיש (אנציקלופדיה של חכמי תונס) לא הביא את החכם הזה, אבל מצאתי בהסכמת רבה של תוניסיה מהר”ח בלעיש זצ”ל להוצאת הספר ויזרע יצחק למוה”ר מהר”י טייב זצ”ל שהזכירו לשבח. עיין שם.

אכן דברי הריטב”א תמוהים מאוד לכאורה. אח”כ ראיתי שגם הרב יד מלאכי כלל תקנ”ו הרבה לתמוה על דבריו, והביא שכן תמה הכנה”ג. וכיון שכת”ר עיין בדבריהם (כמובא בשאלה) וראה שהם התפלאו הפלא ופלא ונשגב מבינתם, מה נעני אנן בתרייהו. ועכ”פ אם יהיה לכת”ר תירוץ נשמח לשמעו.

ב”ד הגדול כנראה זה של תונס (שהוא של כל המדינה), וב”ד העיר הוא של ג’רבא. לגבי האפוטרופא הכוונה לאפוטרופא של הבחור בן ציון חניה שתרם את הוצאת הספר כמבואר שם, ולא ליורש של רבי חיים כהן.

לגבי החכמים שהזכרת, תוכל לראות בספר מלכי תרשיש

יש בזה מחלוקת, בשו”ת התשב”ץ ח”ג סי’ קל”ה תופש שבאמת הוא הוא יוחנן שיצא לתרבות רעה, והגר”א (אמרי נועם ברכות כ”ט ע”א) תופש שהיו שנים יוחנן כהן גדול, ואביו של מתיתיהו היה צדיק עד סופו.