אין ספק שבסידורי "איש מצליח" הושקע בהם דיוק רב הן על פי רבותינו המדקדקים (ובראשם ראב"ד ג'רבא מרן רבי שאול הכהן זצ"ל), והן על פי רבותינו הפוסקים והמקובלים. אם כי לא הותאמו בהכרח דוקא ליוצאי ג'רבא. ואלו ואלו דברי אלקים חיים. ואף בג'רבא עצמה לא כולם הלכו בעיניים עצומות לפי הכתוב בסידורי ג'רבא, ולדוגמא לענין כ"ף הכינוי (כמו עשה למען שמך עשה למען ימינך וכו', אם לומר שמַךְ או שמֶךָ), יש שנהגו בג'רבא לומר הכ"ף בשוא כמו שמודפס בסידורי ג'רבא, והמדקדקים בג'קבא אמרו בכ"ף קמוצה כדעת רבינו שאול הכהן בספר לחם הבכורים. וכמו שכתב כל זה מרן רבי כלפון משה הכהן זצ"ל בספר ברית כהונה (אורח חיים מערכת נ' אות כ"ד), וכן דקדקו בזה לומר בכ"ף קמוצה מרן זקני רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל ותלמידו הגאון איש מצליח זצ"ל.
ויש עוד תוספות בסידור איש מצליח שנוספו על פי הכרעות של גדולי פוסקי דורנו, למשל מה שנוסף בברכת התורה "וצאצאי עמך בית ישראל", כן הוא על פי דברי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק ח' (אורח חיים סימן י"א אות ב') על פי נוסח הגמרא ברכות (דף י"א ע"ב) ושאר הראשונים. וכן לכל תיקון יש מקור נאמן.
ולגבי דילוג בית יעקב בראש חודש, בזה יש מנהגים מנהגים, ומנהג ג'רבא לדלגו, ויסודתו בהררי קודש על פי דברי הרמב"ם והטור ועוד ראשונים (ראה באורך בספר עלי הדס בהלכות ראש חודש, ובספר שיירי הנפש מערכת נ' אות י'), והנוהגים לומר הוא כדעת הרב בן איש חי ודעמיה על פי הקבלה. וגם בג'רבא היו שאמרו זה בצינעא (כמו שכתב בשיירי הנפש שם).