כך מנהג תונס ג'רבא ולוב ומופיע בסידורים (גם בכמה סידורים ישנים). כנראה שזו שעת רצון שעת רעוא דרעוין ומסוגלת השעה לפסוקי הגאולה. ופעם נזדמן לידי ספר של אחד מחכמי ורבני לוב, הרב יוסף ג'יעאן זצ"ל ועמד על מנהג זה, וכמדומה אמר את הטעם הנ"ל או טעם קרוב לו.
[ויש עוד טעם שהוא זכר למה שכתוב בתשובות הגאונים שהיו מפטירים בנביא עשרה פסוקי גאולה במנחה של שבת, כמו שכתב רש"י במסכת שבת (דף כ"ד ע"א) וזה לשונו: מצאתי בתשובת הגאונים שהיו רגילים לקרות בנביא בשבתות במנחה עשרה פסוקים ובימי פרסיים גזרו גזרה שלא לעשות וכיון שנסתלקו נסתלקו. ע"ש. ונשאר מנהג זה בידינו. ועיין בספר עלי הדס לרבי דוד סטבון הי"ו. המערכת].