מעשר כספים למי שיש לו מינוס בבנק

האחרונים לא הקשו על הבית מאיר אלא שנתקשו בטעמו של בעל התרומות, והכוונה לבעל החוו”ד בסי’ קע”ב (ביאורים ס”ק יג) ע”ש ולא עסקו בדברי הבית מאיר כלל. ומ”ש הרב ברית יהודה שם משא”כ הכא וכו’ הוא סיום דברי עצמו. באופן שלא נשמע כלל מדברי האחרונים לאסור ברבית לגוי כשאין עליה שם ריבית. וע”ע בספר הוראה ברורה בביאור הלכה שבסוה”ס סי’ קע ד”ה אינו צריך (קטע המתחיל והלום ראינו)

בהלכה למעלה מובאים כול הדעות בלא הזכרת שמותם של מרן והרמ”א ואח”כ הרב מכריע, והלכה כדעה ראשונה ‘ או הלכה כדעה זו ‘ כפי מה שהייתה דעתו של מרן הש’ע , לפי שהספרדים הולכים אחר דעתו כידוע לפיכך אם הינך רוצה לדעת מה דעת הרמ”א יש לעיין במקור ההלכה בהערה. מ”מ גם לאשכנזים ספר מלווה ה” מומלץ למי שרוצה לדעת הלכות ריבית מהיסודות של ההלכה. וכמה מעלות טובות יש בספר שהוא מסודר בצורת כללים ופרטים וכך גם דוגמא שאינה מוזכרת בספר.אפשר לדעת ע’י שלמדנו את הכלל.ועוד שבמקורות ההלכה מובא הגמ’ והראשונים בצירוף ביאור סברתם ולבסוף הכרעת ההלכה , ורק הלומד מסגל לעצמו את דרך הלימוד הישר לרדת לעומק כוונת רבותנו הראשונים ואת סדר סגנון הכתיבה בצורה נכונה ורהוטה ומה גם שבספר בחלק ב’ פרק י’ז מובא פרק שלם על מקרים שכיחים שמצוי בהם איסור ריבית ואין  אנשים נזהרים בהם,

• 1) אם הקופה היא של מוסד מוכר (ולא של רמאים מתחזים ח”ו), ויש מי שדואג להעביר את תכולתה למען המטרה, אתה מקיים זה מצוה.
• 2) זה בסדר גמור, ויהי רצון שה’ יתן ויחזור ויתן לך פי כמה וכמה על כל נתינה.

כמובן שצריך להזדרז כמה שיותר, אך אין חיוב על תאריך מסוים. (רק אם ישכח יהיה בזה עוון ח”ו)

בפשטות זה לא דומה כלל, שם בועז נתן לה משלו, ולא נתן לה חלק גדול יותר מתוך החלק של העניים. וזה ודאי מותר לאדם לתת משלו לעני שמצא חן בעיניו.

צריך לעשות היתר עיסקא, ולכתחלה צריל לכתוב את כל התנאים בשטר ומה שיותר חשוב זה ששני הצדדים יבינו היטב איך עובד “היתר עיסקא” ולכן כדאי שתפנה לתלמיד חכם שמבין בהלכות ריבית והוא יסביר לך איך זה עובד וגם יביא לך נוסח מתוקן. יש גם פרטים נוספים שיש ליזהר בהם אבל צריך לשמוע עוד פרטים במקרא שאתה שואל. אפשר להתקשר לטלפון 0504167824 בין עשר לעשר וחצי בלילה.

• יתכן גם שבמקרה שלך יש דרך פשוטה לקבל רווחים ע”י שהכסף לא ינתן כהלוואה אלא שתשתתף אתו בנכס שהוא עתיד למכור, אל שצריך לשמוע עוד פרטים וכנ”ל.

אין בזה איסור.

א. ההנאה שהמוכר נהנה היא קבלת הלוואה, ומותר ללוה להלוות למלוה כל זמן שלא עשו על זה תנאי מעיקרא. וכ”ש בנידון דידן שההלוואה הראשונה היא בדרך מקח [עיין בהוראה ברורה סימן ק”ס ס”ט בהגה ס”ק מ”ח].

ב. כיון שהלקוח יכול לממש את זכותו בכל רגע נתון, נמצא שאין כאן מתנה מצידו ואין זה נחשב שהלווה למוכר. [עיין הוראה ברורה סימן קע”ג ס”ז בה”ל ד”ה ואם, לענין קנית כרטיסיה בזול].

וזה הסיבה גם שמותר לקנות תווי קניה בפחות משווים [עיין חוט שני ריבית פרק י”ג אות ג’].

בעלון בית נאמן של השבוע (פרשת ויגש תשפ”ב) התייחס לנידון זה ממש הגאון הרב יעקב כהן שליט”א וכתב שאם ההורים רגילים לתת מידי פעם מתנה לילדים סכום כסף – זה מותר, והמחמיר תבא עליו ברכה.

1) קשר תימני – הוא המקורי בגמ’, אלא שבזמנינו שאין לנו תכלת נהגו רוב העולם לקשור באופנים אחרים, אבל ודאי אין בקשר התימני שום חשש.
2) לפי הידוע לי – גם את הביטוח המשלים שעושים דרך הקופות – אי אפשר לממן מכספי מעשרות.
וחוששני שתלמידים טועים פרסמו בשם הגר”ש עמאר והגר”י יוסף להיתר. כדאי לבדוק את הדברים אצל בני-סמכא מתלמידיהם.

התורם גילה דעתו שרוצה לתת את הכסף למשפחה נזקקת, וממילא אם אתם מוגדרים כנזקקים, וכגון שאין במשכורות שאתם מקבלים די צורכיכם, אפשר לקחת את הכסף.

אם אתם מסודרים והמשכורות שלכם מספיקות להוצאות הבית מדי חודש בחודשו, לא נכון לסמוך על אומדנות שאינן ברורות ויש להעביר את הכסף למשפחות נזקקות. [או לחילופין אפשר לברר אצלו ע"י אדם אחר שיברר הדבר לפי תומו, אם הדבר אפשרי וכך לצאת מידי ספק].