Menu
שאל את הרב
print
אא

משנתנו אומרת שהמסייע את אחד העניים ללקוט הרי זה גוזל את העניים ועל זה נאמר אל תסג גבול (עולם)עולים. על פי המשנה איך ניתן להסביר את הפסוקים : ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה. וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה. (רות ב'). וכן קצת לא מובן פסוקים לעיל : אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכו' הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך . הרי אין לך סיוע לעני ו "פרוטקציה" גדולה מזה. אין סברא לחלק בין בעל השדה לאדם זר עובר אורח, ואם יש לחלק הייתי אומר שעיקר האיסור הוא על בעל בשדה . ואדם זר אקראי היה מותר. וכן מה מקור האיסור של משנתנו, אדרבה! אילו אני כותב את המשנה הייתי מתיר לסייע לעני אחד על פי מגילת רות . תודה רבה. חיים לוי

הרב חנוך הכהן

בפשטות זה לא דומה כלל, שם בועז נתן לה משלו, ולא נתן לה חלק גדול יותר מתוך החלק של העניים. וזה ודאי מותר לאדם לתת משלו לעני שמצא חן בעיניו.

שאלת המשך: אני תמה

מחילה כבוד הרב כהן, אין שום ראיה על מה שאתה אומר.אם היא לוקטת בשדה היא לוקטת מהבא ליד, לאו דוקא משל בועז. כמו שאתה אומר , גם אני אומר.בפשטות אברהם אבינו לבש שטריימל , למה? כי כתוב וילך אברהם. כך נראית התשובה שנתת. אם תוכל לשאול את ראש הישיבה הרב מזוז נר"ו אני אודה לך.

הרב חנוך הכהן

אין לנו אפשרות להעביר את השאלה אל מרן ראש הישיבה שליט”א.

יעיין כבודו בביאור המלבי”ם על הפסוקים שהזכיר, ויראה שבפסוק וגם של תשלו וגו’, התכוין באמת שיתנו לה יותר, אבל משלו ולא משל העניים, וכמו שכתבתי לכם בתשובה הקודמת. ובפסוקים אל תלכי ללקוט וגו’, וכן בפסוק גם בין העמרים תלקט וגו’, מתבאר בדבריו שבכלל לא מדובר שתקבל יותר מאחרים, אלא שתמשיך ללקוט כמו כולם בשדה, אלא שכאן לא יכלימוה.

באופן כללי, כאשר מקשים קושיא צריך ראיה לקושיא, אבל כאשר מתרצים אין צריך ראיה, כי קושיא היא באה לשנות את הדבר הידוע ובשביל לשנות צריך כח. וזה דבר ידוע ומפורסם.

גם מה שטענתם שאם היא לוקטת בשדה היא לוקטת מכל הבא ליד ולאו דוקא משל בועז, אינו מובן, אדרבה השדה היא של בועז ומן הסתם מה שהיא לוקטת, היא לוקטת משלו.

שאלת המשך:

אין לי מלבי"ם תחת ידי ובע"ה ובלי נדר אני אסתכל. אבל אם אכן הוא מסביר כנ"ל אז הוא עמד על השאלה שלי והיה זה שכרי. . בנתיים אודה שירחיב כבוד הרב על הקושיא שלא צריכה ראיה או שכן צריך ראיה. כשכתבתי כל הבא ליד , הכוונה לקט הנמצאים בקרקע . היה טוב אם הפסוק היה אומר לנו שאחרי שרות ליקטה אזי בועז פתח את אוצרו ונתן לה מתנות . כבודך השתמשמת במילה ב"פשטות". אז בפשטות התמונה הפשוטה היא עניה שלוקטת ובעל הבית מסייע לה. זו היא הפשטות. כדי להוציא מפשטות זו עליך להביא ראיה. ואכן לפי דבריך המלבי"ם מנסה להוציא את הפסוק מפשיטותם כדי שלא יסתרו את משנתנו. תודה רבה מאד. הצלחה רבה. חיים לוי.

הרב חנוך הכהן

הצדק עמכם שהפשט של הפסוק הוא שהיא לוקטת כמו כל העניים את הלקט שכחה ופאה ולא מאוצרותיו של בועז, [וכעת בארתם דבריכם יותר], ובאמת הבאתי בתשובה הקודמת שהמלבי”ם מבאר באופן אחר, והוא שאינו נותן לה יותר מכולם אלא דאג שלא יכלימוה. [ולא כמו שכתבתי לתרץ בתשובה הראשונה]. ורק לגבי הפסוק “וגם שול תשולו” וגו’, מבאר המלבי”ם כמו שכתבתי בתשובה הראשונה שנתן לה משלו. ע”ש. אבל בפסוק זה אינו מוציא את הפסוק מפשוטו לענ”ד, כי באמת נראה שכאן כוונת בועז לתת לה יותר ממה שנותן לשאר העניים. יישר כח.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן