חציצה בנטילת ידים

בדרך כלל חלון פטור ממזוזה, אלא אם כן הוא גדול ורחב ועשוי למעבר בקלות.
ואם כדי לעבור דרך החלון יש לדלג על קיר שגבוה יותר מעשרה טפחים, הוא פטור ממזוזה גם אם הוא רחב. אבל אם יש לו סולם שדרכו עולם ויורדים וגם הוא גבוה ורחב כנ”ל, הרי הוא חייב במזוזה אע”פ שהוא גבוה מעשרה טפחים (פתחי מזוזות עמ’ רסג בשם האחרונים).

אם הכלי עבר דרך גוי כמו המקרה המבואר בשאלה, הכלי חייב בטבילה, כן מבואר בשו”ע (יו”ד סי’ ק”כ ס”ח ובהגה ובאחרונים שם).

בשר עוף בחלב חשיב יש לו שורש בדאורייתא [כך לשון מרן בב”י סי’ צ”ט ס”ו] וגם תרומות ומעשרות חשיבי יש לו שורש בדאורייתא אפילו בתרומות ומעשרות דרבנן שאינן דגן תירוש ויצהר כיון שיש כאלה תו”מ הם דאורייתא. וא”כ שוים הם, ומ”מ ודאי שיש חומרא בדבר שיש לו שורש בדאורייתא במקום זה יותר מאשר דבר שיש לו שורש בדאורייתא במקום אחר, כמבואר בב”י בדעת הרמב”ם. ע”ש היטב.

ע’ בשו”ע (או”ח סי’ שכ”ח סי”ז) שהביא ד’ דעות בענין זה (והדעה הרביעית מחלקת בין דבר שנסמך למלאכה דאורייתא לדבר שאינו. ע”ש). ולמעשה כתב מרן שהלכה כדעה ג’ שאם יש סכנת אבר מותר לעשות אפילו בלא שינוי ואם אין סכנת אבר יעשה בשינוי. [והיינו אפילו מלאכה שיש בה סמך למלאכה דאורייתא] וע’ בחזון עובדיה ח”ג עמ’ תט”ז ובהערות איש מצליח שבסוף הספר (בסי’ שכ”ח שם).

 נראה דלכתחילה אין לעשות כן מפני דברי הרמ”א ביורה דעה (סימן שצ”א) שאסור לאכול בסעודה בליל יארציי”ט ע”ש. ובדיעבד אם קבעו החופה בליל יארצייט, מותר להשתתף ולסמוך על המתירים.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1092).}

נראה שיש בזה מצוה לעזור לילדים שרואים את חבריהם שנוסעים והם אינם נוסעים מחמת המצב הכלכלי למנוע מהם צער ועגמת נפש, וא”כ וודאי שנכון לתת מכספי מעשר.

מותר, כי כבר פורסם ברדיו, וכל שכן שיש בזה תועלת.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1091).}

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1091).}

בשעת הצורך אפשר להקדים או לאחר כרצונכם, אך כדאי לעשות סעודה קטנה בבית ביום המדוייק לייקר את הזכות להכנס לעול המצוות.

-מעיקר הדין נראה דכל שיש הפסק בין המושבים, אין קפידה בדבר. ומה שנהגו בישיבה להחמיר בזה (אם נהגו), אולי הוא דרך חומרא וסלסול, וכן העלה בשו"ת יבי"א ח"ט (חיו"ד סוף סי' כ"ב ). [אמנם מ"ש היבי"א שם להקל בכל שאר הספרים חוץ מס"ת, ויחס כן למרן, לענ"ד אינו ברור, דבב"י משמע דנוטה להחמיר בזה, ובש"ע נראה דנקט לשון הטור, ומדברי הברכ"י שציין שם, אין ראיה להקל בנ"ד. ואכמ"ל].

דעת מרן רה"י נר"ו שגם חומש העשוי בדפוס אין להניח עליו תושבע"פ (ע' מקור נאמן ח"א סי' תש"י – תשי"ב). וכן דעת הגאון בעל שבט הלוי ועוד. ואין למדים הלכה מפי מעשה.

בודאי שמותר ומצווה לנדור באופן זה כמבואר בגמ' נדרים ח' ע"ב ובש"ע סימן ר"ג ס"ו וס"ז אלא שצריך ליזהר שלא להרבות ולהתרגל בזה כמואר שם 

בודאי