איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
וגם בענין הסירכות שנהגו בתונס להקל בנפיחה, וכאן בארץ לדעת מרן אסור. ולכן יעיין בהקדמת מרן ראש הישיבה נר"ו בתחילת ספר ברית כהונה, וייאורו עיניו.