איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
שמעתי מתלמיד חכם אחד, שרב האי גאון השווה את החשיבות של מנהג ישראל כמעט לחשיבות הלכה למשה מסיני. לא מצאתי בתשובות רב האי גאון או בראשונים. שאלתי לכבוד הרב; 1.) האם זה נכון? 2.) מה המקור והיכן זה מופיע?
איני יודע על איזה מקור אתם מתכוונים, אך ידוע לי דברי רב ניסים גאון שכתב כי כל מנהגי האומה באלו המנהגות וכו’ אין לנו לבזותם וכו’ כי הם מעיקרים נעשים ולא יבוזו למנהגי האומה וכבר אמר הנביא ע”ה ואל תטוש תורת אמך. ע”כ (והובא באו”ת סיון תשמ”ח סי’ זק”ן). וכן ידועים דברי הרמב”ם שכתב (פרק י’ מהלכות שמיטה ויובל ה”ו): שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ובהן ראוי להתלות. ע”כ.