מהו סימן ה”סוף פסוק”?
לא מצאתי התייחסות מפורשת לזה, אך ראיתי בכמה כת”י וכן בדפוס משנת רפ”ד שעשו גם את זה וגם את זה. וכן בקונטרס טוב טעם לה”ר אליהו גאנם (על טעמי המקרא) הביא את סוף פסוק עם שני הדברים. ולכן נ”ל שהטעם מורכב משניהם. וצריך חיפוש עוד.
מצאתי "פטנט" לבעיה שלי. אנמ לא מצליח לזכור את הטעמים בע"פ ולכן אני לא קורא בתורה. וחשבתי לשמוע את הקריאה מפי חזן בקי באוזניות אלחוטיות. (ביום חול) ואני אקרא בקול בתורה בטעמים והציבור ישמע אותי. מדובר במקום שאין בעל קורא בקי אשמח לקבל את דעת מרן ראש הישיבה בזה. בכבוד רב
נראה שאפשר, דלא גרע מהמסמנים לקורא בתורה, ע’ ברש”י ברכות (דף ס”ב ע”א ד”ה טעמי תורה). ועכ”פ לא כדאי שהדבר יגרום למחלוקת בביהכ”נ.
מאת: פלוני | תאריך: כ״ד בטבת ה׳תשפ״ב – דצמבר 28, 2021
כתב הרב שמותר. אבל אם כן אין הוא משמיע לאוזניו את מה שהוא קורא, שהרי הוא שומע רק את הקול הבא לו מן האוזניות, ותרי קלי לא משתמעי, ואם צריך שישמיע לאוזניו כדי לצאת ידי חובה או כדי להוציא את הציבור ידי חובתם אין הוא עומד בכך.
לא מצינו שהקורא בתורה צריך להשמיע לאזניו [רק שישמעו עשרה אנשים]. ובחרש המדבר ואינו שומע כתב הפמ”ג (סי’ קל”ט מש”ז סק”ב) דעולה לתורה. ע”ש. וכ”ש בנדון דידן דהוא יכול לשמוע והוי ראוי לבילה, ותרי קלי לא משתעמי שייך רק בב’ קוראים הנשמעים לצבור, אבל הקורא שגם שומע מהיכא תיתי דלא יוצא, וע”ע במשנ”ב (סי’ קמ”א ס”ק י”א), ודו”ק.