שם לבת

המשמעות של השם טובה מאוד, הבעיה היא שבמקורות (זכריה ו’ י”ד ורשב”ם ב”ב דף קס”ו ע”ב) הוא שם של זכר, אך לפי הבנתי בדברי מרן ראש הישיבה שליט”א בספר מקור נאמן (ח”ג סי’ אלף תרע”ט) זה לא כ”כ נורא. לכן מצד זה נראה להשאיר את השם.

אם בכל זאת תרצו ותעדיפו לשנות את השם, נעביר את השאלה למרן ראש הישיבה שליט”א.

מרן בשלחן ערוך (יו”ד סי’ רי”ג ס”ב) פסק שהאומר אשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלקי ישראל. וה”ה לכל דבר מצוה כמ”ש הרמ”א שם. וע”ע בשו”ת יחוה דעת (ח”ו סי’ נ”ב) שהביא שכ”כ כמה אחרונים שבדבר מצוה אפילו אמירה נחשבת נדר. ובנידון דידן יש להסתפק אם נחשב דבר מצוה או לא, כי אין זה מצוה ממש, ומאידך יש בזה כבוד התורה לקרוא לבן שלו בשם של חכם. ועוד יש חשש אולי לקפידא של אותו רב כמו שהזכרתם בשאלה. לכן כדאי לקרוא לבן שם שני בשם של הרב ושם ראשון בשם שאשתו רוצה, ושלום על ישראל.

מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת מקור נאמן ח”ג סי’ אלף תקס”ד הביא מקורות רבים שמצאנו שקראו לבן בשם של אביו. ואף שאין כדאי כ”כ לעשות כן, כמבואר בתשובה שם, מ”מ מאחר שכבר נעשה, יש לו על מה לסמוך.

אמנם זה שם חדש ואולי עדיף שם של אחת מהצדקניות שהיו במשך הדורות, מכל מקום הוא שם עם משמעות טובה, כמו שכתוב “אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך”.

[לשואל: השאלה נענתה ע”י רבני בית ההוראה ולא ע”י מרן שליט”א]

חפשתי בספרים על יהדות תונס ולעת עתה לא מצאתי משפחה כזו.

לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א אין שום בעיה לקצר שם.

יה”ב – גימטריה 17 כמנין טו”ב

אמנם לא שמענו שם זה, והוא מהשמות החדשים שבדורנו, אבל אם נתכוונתם לומר שזו נתינה מאת ה’ וזהו “יהב” – נתן, והיא מרגישה טוב והכל בסדר, יש להשאיר לה את השם הזה.

ויה”ר שתגדלו אותה בבריאות והצלחה לצניעות ומצוות ושמחה.

טוהר והילה שמות טובים, גם אור יש בו משמעות טובה של אור, אבל לא כדאי לקרוא לבת בשם שיותר משתמשים בו לבנים.

בשו”ת מקור נאמן (ח”ג סי’ אלף תשכ”ג) נשאל על הורים שנתנו שם לילדה ע”פ הסבא והסבתא ועכשיו רוצים להחליף את השם, וענה להם לא להחליף את השם אלא להוסיף, ויכולים גם להקדים את השם שרצו. ע”ש. ונראה שכן הוא גם בשאלה שלכם.

חפשתי מעט ולא ראיתי מי שכתב להקפיד בזה, ונראה לי שלא צריך להקפיד בזה כל כך ודי להזכיר את השם העיקרי, וכן אין צריך לתרגם שם מערבית לעברית.