מתעקש להיות בלי כיפה

כל עוד אין הכרח שיעברו איסור אין בזה “לפני עור לא תתן מכשול” (עיין בשו”ת יחו”ד ח”ג סי’ ס”ח).

ועיין שולחן ערוך סימן קסט ס”א ובהערת איש מצליח מס’ 3 שם בשם מרן ראש הישיבה שליט”א ובהערה שבסוף הספר

אם אתם שואלים האם מותר לכם לטוס לחו”ל, אז התשובה היא בצורה כללית אין לנסוע לחול ללא צורך חשוב אולם במקרה שלכם אפשר שיש להתיר כדי לנפוש ולהירגע. וזו בריאות הנפש. עם זאת ייתכן ואפשר למצוא בארץ  מקומות נופש מצויינים ובמחירים סבירים ואז בוודאי שיש להעדיף אפשרות זו.

אם מה שהם לא מאשרים לה זה נוגד את החוק אז אתם יכולים להערים עליהם כיון שאת הימים המגיעים לכם אתם נוטלים .  אבל אם זה לא נוגד את החוק למרות שמקובל בחברה לתת חופשים כאלו אי אפשר לכפות את המעביד  לתת לכם חופשה זו . ולכן היות שהוא הודיע לעובדים שאינו מעוניין לתת ימי חופשה אסור להערים עליו

דעת מרן ראש הישיבה שליט”א שכדאי לכל בחור ישיבה לומר בישיבה ברכת האורח

עיין בשו”ת יחוה דעת למרן זצ”ל ח”ה סי’ נ”ז שמותר לצאת לצרכים הבאים: לצורך פרנסה או סחורה, ללמוד תורה, לישא אשה, ללמד ילדי ישראל בגולה תורה. וכ”ז ע”מ שלא להשתקע בחו”ל, רק לזמן מה. ואסור לצאת סתם לצורך טיול אף לא לזמן מועט. וע”ש בהערה שאף בשביל לצאת להשתטח על קברות צדיקים בחו”ל יש להקל.

מותר וכמבואר בשולחן ערוך וכן פסק הרב עובדיה זצ”ל  — עם זאת לא נעלים שמנהג ג’רבא להחמיר . אך אינך רוצה להחמיר אינך מחוייב.   אבל יש עוד הרבה זמן מהיום עד יז בתמוז תשתדל למצוא אולם לפני יז בתמוז

חז”ל קבעו אין מצוה מכבה עבירה לפיכך אם יש לך אפשרות להיות בחיל קרבי בסביבה דתית שתוכל לשמור תורה ומצוות  כיאות ,הנה מה טוב.  אולם אם חלילה יש שם סיכונים רוחניים אין לאדם להכניס עצמו בסכנה.

מבחינה הלכתית אינני חושב שזו בעיה מלבד לעלות ש”ץ. מבחינת השקפה הכל תלוי בהנחיית התלמוד תורה או בית הספר שהוא לומד בו.

תצום יום אחד

בער”ח אדר הקרוב ותאמר בוידוי “הסתכלנו במראות אסורות”.

למה אינך יכול למחוק?

אין אני מכיר אותו ואת דעותיו ואת הכרעותיו. לפי מה ששמעתי הרבה מהרבנים יצאו חוצץ נגדו מחמת דעותיו השונות.

איני יודע את הדברים בשרשם ולא ראיתים. אבל אם נכון הדבר שהרבה מחכמי ישראל מתנגדים לו נחרצות, אין לילך אחריו.

וכי חסר רבנים בישראל?! ב”ה לא אלמן ישראל, ויש לילך בהלכה ובהנהגה ובהשקפה ע”פ רב וחכם שדעותיו והשקפותיו מקובלות על רוב חכמי הדור באופן כללי. גם אם יש מחלוקות בין החכמים בפרטים, אבל יש דברים שהם שרש הדת, ואין להקל בהם חלילה.