דקדוק בקריאת במה מדליקין
רבני הישיבה כן מתקנים על זה ועל עוד כמה וכמה טעויות ואכמ”ל. אגב, המילה “במה” הראשונה איננה בשוא אלא בפתח וסגול.
במנחה של שבת הקורא קרא במקום ויגד ליעקב בפתח תחת הי' וצירה תחת הג' בשורוק תחת הי' ופתח תחת הג' ולא שמו לב עד סיום התפילה שהקורא בדק עצמו ואמר לגבאי וחזרו בלי ברכה השאלה האם זה נחשב שינוי משמעות והיה חובה לחזור או שכיון שהעניין לא השתנה זה בסדר? (אף שעתה אין נ"מ תורה היא וללמוד אני צריך ) תבורכו מפי עליון אכי"ר.
ע’ בכה”ח (סי’ קמ”ב סק”ב) שדעת מרן והפר”ח ועוד אחרונים [ומכללם הגר”א הוב”ד בבה”ל שם ד”ה אין] – שמחזירין גם כשהמשמעות לא משתנה.
וגם לבני אשכנז (ע”ש במ”ב סק”ד) הגם שיש מקום לומר שאינו נחשב שינוי משמעות, נראה יותר דכיון שהמובן השתנה יש לחזור שכ”נ ממה שלא הוציאו אלא מִצרִים או מִצרֵיִים וכיו”ב – משמע דהא לא”ה חשיב שינוי.