טיפת חלב רותחת על סיר בשרי לעניין הגעלה!

רק השם נריה מהתנ”ך, ולענ”ד הכי טוב נריה, שהוא שם אביו של ברוך בן נריה (תלמיד ירמיהו הנביא) והיה נביא בעצמו לדעת רש”י במגילה (יד ע”א בד”ה נבואה).

גם עילאי שם טוב ונמצא בגמ’ בכמה מקומות ושיעלה מעלה מעלה, רק יותר נכון אלעאי כשם אביו של ר’ יהודה בר אלעאי (כ”כ מרן זצוק”ל הכ”מ במקור נאמן ח”ג סימן אלף תרנ”ח ואלף תשמ”ג). אלרואי זה שמו של דוד אלרואי מלפני 800 שנה, שסופו לא היה כלכך טוב כיוע. גם לא כדאי להשתמש (לכתחילה) בשמות חדשים שיש בהם א-ל ואם קראו צריך להקפיד שיהיה תמיד במילה אחת, כמו שכתבת. (כ”כ מרן ע”ה הכ”מ שם בסימן אלף תקפ”ד).

אשריך ואשרי חלקך שרצונך ללמוד בישיבה ולהשקיע זמנך ושנות חייך המובחרות בעסק התורה ועבודת ה’. וטוב מאד שאתה רוצה לבוא כמה שיותר מוכן. צריך לחלק את הזמן לכמה דרגות של הכנה. קודם כל, אם אינך מצליח להבין עמוד גמרא בשעתיים לכל היותר בלי הפירושים שיצאו בשנים האחרונות, צריך להתחיל ללמוד עמהם. ואח”כ שמבינים דף גמרא עם זה לומדים שוב את הדף בלעדיהם עם פירוש רש”י ומשתדלים לדעת היטב ולהבין מה שאלה ומה תשובה וכן ראיה או דחיה וכו’, וכן שההבנה נכנסת במילים של הגמרא.

השלב הבא הוא לימוד רק עם פירוש רש”י דהיינו ללמוד מיד מה רש”י מסביר כדי להבין נכון ואחרי כל קטע לחזור עליו מהגמרא בלבד ולראות אם הוא מובן כראוי כאמור.

השלב שאחריו הוא ללמוד קטע לבד בלי רש”י ואח”כ ללמוד אותו שוב עם רש”י ולראות מה לא הבנתי נכון, במה טעיתי ולמה, ואיך בפעם הבאה אשים לב יותר ואכוון לאמת. ויש עוד שלב והוא להתבונן בדברי רש”י יותר לעומק מה כוונתו בכל משפט וכדומה, ולמה הוצרך לפרש אותו וגם ללמוד דיבורי תוספות ולפחות חלק מהם.

יש להשקיע בכל ההכנה הזאת כשעתיים בכל יום אם זה אפשרי, ובמשך חודש להיות בשלה אחד ורק אח”כ לעבור לשלב הבא. כמו כן צריך להתפלל לבורא עולם שיסייע לך לדעת את התורה ולהצליח בלימודים ולהיות ירא שמיים אמיתי. וגם לעבוד על עצמך במידות ויראת שמים. בהצלחה רבה!

מרן ראש הישיבה זצ”ל המליץ על שם זה ואמר שהוא טוב.

(ועי’ בספר “ברית יצחק” לרב יעקב מור מבוגרי הישיבה שכתב שאין לחשוש מצד שע”פ הקבלה זה שם של קליפה שחציה טוב וחציה רע.) מזל טוב והרבה נחת.

אסור, אא”כ אין חשש הרהור כלל, כגון שניכר לעין כל שזהו ציור מדומה ולא מעורר שום תאווה כגון בובות וכדו’. והרחק מן הכיעור ומן הדומה לדומה. ועי’ בשו”ת יחוה דעת ח”ד סי’ ז.

ר’ רחמים מאזוז הראשון מח”ס כסא רחמים על התהלים היה נשוי לרבנית אמימה נכדת ר’ ניסים חדאד (שהיה ידוע ומפורסם כמלומד בניסים).

ואשת האיש מצליח הרבנית כמסאנה בתה של מינה בת ר’ ברכיה חדאד בן ר’ רחמים חדאד. ומעל כולם,

ר’ מנחם מאזוז הראשון (אבי ר’ רחמים) חתנו של ר’ יצחק חורי שהוא נכדו של ר’ רחמים חורי הראשון שהוא בן בתו של ר’ יצחק חדאד הראשון.

כתב מרן בשו”ע יו”ד (סי’ עו סע’ ג):  רצה לאכול ממנו (מהעוף) בשר חי אסור עד שיחתוך וימלח. ואם נקר הבשר מחוטי דם אוכל אפילו בלא מליחה חי או צלי וכו’.

ע”ש. והוא הדין אם לכבד שלא חילקו הפוסקים. וכמ”ש מוה”ר ערך השלחן (סי’ מב אות ז’) ע”ש. וצריך להדיח את הדם שנפלט בחיתוך וכמ”ש האחרונים.

מותר להשתמש למה שחפץ. (כל האיסור הוא רק בנרות שהודלקו לשם מצוות החנוכה וכבו תוך חצי השעה של זמן המצווה)

הן אמת שכן דעת הרמ”א (סי’ צב ס”ו) שהקדירה אסורה אפי’ שיש שישים חיישינן שמא לא פיעפעה בכולה וכן הוא בש”ך (סקכ”ז),

מ”מ דעת מרן השו”ע לא כן אלא הקדרה מותרת במקום הצורך ולאחר מעת לעת מותר לבשל בה לכתחילה,

ואם רגילים להשתמש בקדרה בשפע שבודאי יש שישים מותר לבשל בה לכתחילה אפילו בתוך  מעת לעת, והרוצה לחוש לדעת הרמ”א תע”ב. (הוראה ברורה סי’ צב ס”ו ס”ק סח)

מותר. הפרש של שנה או שנתיים לא מעלה ולא מוריד. (מקור נאמן ח”ב סי’ תתסג)

מותר וצריך לקבוע מזוזה בבית כיון שמלבד גויה שגרה בו גם גיורת גרה,

ואין בזה שום חשש. (ומן הראוי אם זה שייך לדאוג שהגיורת תהיה מחוברת לרבנית וכדומה כדי שתשמור על יהדותה כיאות.

ותדע איך להתמודד עם כל מיני דברים שקשורים לכך שהיא גרה עם אמה הגויה.)