Menu
שאל את הרב
print
אא

שמעתי שמנהג התימנים (וזכור לי של עוד מעדות המזרח) ששוא נע לפני אות גרונית, מנוקד בחטף של הניקוד של האות גרונית עצמה. לדוגמא המילה לעולם, הלמ"ד מקבלת תנועה חטופה של חולם. וכך מסתבר שהרי היגיון, שלשוא אין תנועה משל עצמו והוא נדבק לתנועה אחרת ומקבל ממנה. וכשבאה אחריו אות גרונית אז בקלות האות למ"ד תידבק לאות הגרונית. וכמו לדוגמא שאומרים בטעות :"אלהימחרים" שמ"ם של אלהים נדבקת עם האל"ף של אחרים, ולכן צריך להזהר ולהפסיק בניהם, ובלא זה באופן טבעי המילים נדבקות. וראיתי עכשיו שגם בכתר ארם צובא נוהג כך שאת המילה השחיתו בפסוק השחיטו התעיבו בתהילים, מנקד את השי"ן בחטף חירק (ואף שאין אנו מכירים כיום חטף חירק בכתר ארם צובא יש חמש מקומות כאלה) וזה מוכיח שחכמי טבריה שהיו בעלי המסורה ואבות המדקדקים נהגו בשיטה זו. ולמה כיום לא מקפידים על כך הנוהגים על פי הדקדוק.

הרב חנוך הכהן

אכן אצל התימנים ידוע מנהג זה. [ואצל שאר עדות המזרח לא ידוע לי. אמנם התוניסאים קוראים בפסוק “שאו זמרה” ועוד קצת פסוקים כמסורת התימנים, ושמעתי השערה שפעם היו עושים כך תמיד, והשתנה המנהג ונשארו ממנו עוללות]. ומקורו טהור מדברי הרד”ק, והובאו דבריו בלחם הביכורים (שער י”ג, בסמוך למה שהזכרתם בשמו על ירמיהו), ובכל זאת לא התפשט מנהג זה, וכמו שגם בלחם הביכורים כתב שם שבגלילותיהם לא נהגו בזה. ואולי הטעם מפני שלא ררצו לחלק בזה ולהרבות בכללים, כיון שבכל אופן השוא אינה תנועה ולא כ”כ משנה איך יעשו אותה העיקר שיקצרו בה, וכמו שהזכרתם גם אתם.
ומכאן ג”כ תשובה לשאלה השניה שהזכרתם למה כתבתי שאין בזה הוראה לומר ירמיהו המ’ בחיריק, מכיון שמצאנו שבדרך כלל לא שינו את השוא לתנועות אחרות. ואם יש בזה מסורת ברורה כמו שהזכרתם אה”נ, אך זה לא ברור לי. ומכל מקום ודאי שמי שאומר בחיריק לא משתבש, רק השאלה מה הראוי לעשות.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן