Menu
שאל את הרב
print
אא

שלום רב לכבוד הרב שליט"א הרי אחד מעיקרי האמונה שאסור להתפלל לאף אחד חוץ מה' מה הביאור א"כ בנוסח המובא בגמרא לומר למלאכים התכבדו מכובדים וכו' שמרוני עזרוני וסמכוני ואפי' לבקש מהם כמו לבקש מבן אדם לא שייך שהרי אין להם בחירה וגם מהו שאומרים בברית המילה אליהו מלאך הברית הרי שלך לפניך עמוד על ימיני לסמכני מה ביאור העניין תודה רבה רבה

הרב רזיאל כהן

אם באמת אין למלאכים כלל בחירה, אזי יתכן שהבקשה התכבדו מכובדים היא דרך נימוס, אע”פ שאין הבחירה תלויה בהם.
אולם באמת עיקר השאלה אינה נכונה לענ”ד. ומצינו בגמ’ בכמה מקומות (חגיגה טו: יומא עז. וב”מ פה.) שהענישו את המלאכים ואת אליהו ז”ל על דברים שעשו שלא כהוגן. ועל כורחינו שגם להם יש מרווח עשיה לפי שיקול דעתם.
וגדולה מזו כבר בפעם הראשונה שנזכרו מלאכים בתורה, ביקש מהם לוט שלא להפוך את צוער, ונענה “הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר כאשר דברת”. ומבואר שהבקשה מהם מועילה, כאדם המבקש מהשר, והשר מבקש מן המלך. [ואמנם בגמרא (שבועות לה:) פירשו שלא ביקש לוט מן המלאכים אלא מהקב”ה, אולם במדרש שכל טוב (הובא באוצר המדרשים) מבואר שביקש מהמלאך, וכפי פשט הכתוב, וכן הוא בפי’ רבנו בחיי שם וברד”ק. ואכמ”ל]. אלא שבבקשות מעין אלו אין נכון לבקש מהם ישירות כמ”ש בירושלמי (פ”ט דברכות ה”א) לא תהא צווח לא לגבריאל ולא למיכאל וכו’ אלא לפנות רק לקב”ה בעצמו.


 

שאלת המשך: בהמשך לשאלה בעניין פניה למלאכים שענה לי הרב צוריאל שליט”א

במחילה זה לא אני אמרתי שאין להם בחירה אלו הם דברי רבי חיים מוולוז'ין בעל נפש החיים בספר כתר ראש ומהירושלמי שציטטתם שלא יהא צווח לומד הרמב"ן שזה איסור ע"ז [שמות כ"ג][ובדרשת תורת ה' תמימה] ובמהר"ל מפראג נתיבות עולם נתיב עבודה פרק יב דאין לבקש מהם וברמח"ל בדעת תבונות". שאין אחר תחתיו שיהיה לו שליטה בעולם, דהיינו שאין שום שר ולא שום כח שני, כמו שחשבו עובדי עבודה זרה. ולא עוד, אלא שהוא לבדו משגיח על כל בריותיו השגחה פרטית, ואין שום דבר נולד בעולמו אלא מרצונו ומידו, ולא במקרה, ולא בטבע, ולא במזל, אלא הוא השופט כל הארץ וכל אשר בה, וגוזר כל אשר יעשה בעליונים ובתחתונים, עד סוף כל המדרגות שבכל הבריאה כולה" ולא שאלתי אם מותר לפנות אליהם אלא רציתי לדעת אם יש יישוב למנהג עפ"י דרך מותרת בכבוד רב

הרב רזיאל כהן

הנני עונה כאחת על שתי השאלות האחרונות, ואקוה שיספיק לנו בזה לסיים את הדיון.

מה שהביא בשם ר’ חיים מוולאז’ין. הנה עד שמביא מדבריו להחמיר, אדרבא יביא ממנהג כל ישראל זה מאות שנים לומר ברכוני לשלום וכו’. וגם הגר”ח מוולאז’ין לא הקהיל קהילות ומחה בפומבי על איסור ע”ז שעוברים העם באמירתם זו. וכן החת”ס סי’ קס”ו המצויין בדבריך, אף שיישב שיטת מהר”ל מפראג שהחמיר בענין זה, אבל העיד שלמעשה הוא עצמו אומר עם הציבור פזמון מלאכי רחמים וסליחה, והן אל כביר לא ימאס. ע”ש. ומה שטענת עלי ממה שאמר הגר”ח מוולאז’ין שאין למלאכים בחירה, אינה טענה עלי, אלא אדרבא תקשה עליו מהגמרא בכמה מקומות שהבאתי בתשובתי הראשונה דמוכח שיש להם בחירה. ובאמת דברי הגר”ח מוולאז’ין הנ”ל לא נכתבו על ידו ממש, אלא מכתבי התלמידים ששמעו מפיו, ולא ייבצר שיש בהם אי-דיוקים, ולכן אין לבנות עליהם בנין.

ומה שהביא כת”ר בשם הרמב”ן (שמות כ’ ג) שיש איסור ע”ז בפנייה למלאכים אע”פ שמודה שהכח הגדול לקב”ה, כמדומה שלא העתיק דבריו נכונה, וזו לשונו שם: יאמר שלא יהיה לנו בלתי ה’ אלהים אחרים מכל מלאכי מעלה ומכל צבא השמים הנקראים אלהים… והיא מניעה שלא יאמין באחד מהם, ולא יקבלו באלוה, ולא יאמר לו אלי אתה. ע”כ. ודבריו אינם צריכים פירוש, שאינם מכוונים כלל לענין שאנו דנים עליו.

ומה שהוספת אח”כ לציין לדברי הרמב”ן בדרשת תורת ה’ תמימה, הנה גם שם (במהדורא שלפני פרק ט”ז) לא כתב כלל שיש איסור ע”ז בפניה למלאכים, אלא במי שעובד למלאכים בחשבו שיש להם יכולת, או להיותם מליצים בינם ובין האל (ואיסור זה כבר נזכר ברמב”ם פ”ה מהל’ ע”ז ה”א), ורק אח”כ הוסיף: “ונראה שאפילו להתפלל להם על דרך זה אסור לנו כמו שאמרו בהגדה” (וכאן ציטט מן הירושלמי שהעתקתי בתשובתי הראשונה). ולפ”ז אסור לנו לומר מיכאל שרא רבא קום ובעי רחמין וכו’. עכ”ל. ובודאי שגם לדעת הרמב”ן אין בזה איסור ע”ז גמור, וכפי שנראה גם מלשון הירושלמי שאינו איסור ממש. ועכ”פ בזה מנהג העולם זה מאות שנים דלא כהרמב”ן, וכמדומה שזולתו לא מצאנו בראשונים ובפוסקים (עד מהר”ל מפראג) שהזהירו על אמירת סליחות מעין אלו, אע”פ שבודאי היו נפוצות בימיהם. בכל אופן גם אני לא נדרשתי ולא הכרעתי למעשה בנושא זה, רק ציינתי בתשובתי הראשונה (כתוספת לעיקר התשובה) שמצינו כבר בתורה (לפי חלק מן השיטות) שפנו אל המלאכים בבקשת עזרה גמורה. ותו לא.

ומה שסיימת שאינך שואל אם מותר [לומר “התכבדו מכובדים”], אלא שואל אם יש יישוב למנהג – הנה אין זה מנהג בעלמא לומר כן, אלא הוא דין הגמרא, ויישוב טוב לגמרא כבר קבלת בתשובתי הראשונה. וכעת הנני מוסיף לבאר שגם לדברי הרמב”ן ודעימיה שציינת, אין כאן תפלה אליהם שירפאו אותו וכיו”ב, אלא בקשה מהם שימתינו לו, ובזה בודאי אין בית מיחוש גם לשיטתו, דלא גרע מאדם שמבקש כן מחברו. [ורק לדברי הגר”ח מוולאז’ין שאין למלאכים בחירה כלל לא מובנת עניינה של בקשה זו, אבל אין זו קושיא על הגמ’, אדרבא היא קושיא עליו מהגמ’ וכאמור, וייתכן שידחוק לפרש הגמ’ כמו שכתבתי בתחילת תשובתי הראשונה שבקשה זו אינה אלא דרך כבוד ודרך ארץ בעלמא].


 

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew


 

דילוג לתוכן