בעיה בקצף

אם השאלה היא באופן קבוע – ודאי שאין להקל, שהרבה פעמים נוחה תאורת המקרר לצורך הכרת דברים שנמצאים בעומק המקרר. אמנם באופן ששכחו לכבות את המנורה יש מקום להקל אם באמת לא אכפת לו כגון שנוטל דברים שנמצאים סמוך לדלת המקרר, או שהמקרר אינו מלא וכדומה.

כן נראה מדברי מוה”ר בעל מנוחת אהבה זצ”ל (ח”א פכ”ד הערה 61) בשם להבבה”ח מרן ראש הישיבה שליט”א שמחשיב את תאורת המקרר כפ”ר דלא ניח”ל. ומ”מ במנוחת אהבה שם (הערה 63) כתב שאין להקל בזה כ”כ שפעמים דניח”ל ע”ש.

שיטת ר”ת היא להחמיר לגבי מוצאי שבת, ובערב שבת היא להקל.

ולדינא: בערב שבת ודאי אין להקל כר”ת נגד הרמב”ם והגאונים, וכן מנהג הספרדים וכן פסקו כל אחרוני זמנינו. ולגבי מוצאי שבת דעת מרן הרב עובדיה זיע”א להחמיר בזה, ודעת מרן ראש הישיבה דמעיקר הדין רשאים להקל במוצאי שבת כדעת הגאונים, ומ”מ למעשה נוהג להחמיר כדעת מרן הרב עובדיה.

ועיין בקונטרס בין השמשות למרן ראש הישיבה שליט”א (נדפס בתחילת משנה ברורה איש מצליח ח”ג) מ”ש בזה באורך

מבואר בלשון הש”ע (סי’ של”ט ס”ג) שדפיקה על שלחן יותר קל ממחיאת כפיים, ושניהם מאותה גזירה נאסרו, א”כ כ”ש שמותר לדפוק על שלחן.

מותר

איו בזה שום בעיה ומרן ראש הישיבה כתב פעם שלא מורידים לו על זה שכר מהעולם הבא.

אחרי שתקנו להתפלל תפלת שבת אין להתפלל תפלת חול, רק אם הוא כבר התחיל בטעות ברכת “אתה חונן” יסיים את הברכה מהטעם שזה עיקר הדין. [מלבד תפלת מוסף שיפסיק באמצע הברכה]. אם יש חולה שרוצים להתפלל עליו, אפשר להתפלל באופן אישי ולומר “שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא”.

רפואה שלמה ובשורות טובות

אם חותך בו חתיכות דקות אסור מן הדין ואפשר שיש כזה איסור תורה. ואם חותך בו חתיכות גדולות אין בזה משום טוחן אבל כיון שבדרך כלל על פי רוב מי שעושה חתיכות גדולות אין משתמש במכשיר זה ועיקר השימוש בו הוא לעשות חתיכות קטנות

נראה שאין להשתמש בו בשבת כמו שאסור לפורר גבינה קשה בפומפיה  וכמבואר בש”ע סי’ שכא ואף שאין כזה איסור טוחן שאין גבינה מגידול קרקע מ”מ אבור משום עובדין דחול וכמבואר במשנ”ב שם

הרב דיבר ע”ז בשיעורו השבועי בשנה שעברה בפרשת בלק (נדפס בעלון מס’ 317 הערה 21), שגירסת הרי”ף בגמ’ “שבת מלכא” וכך גרס הרמב”ם, ולכן כתב כך
בחיבורו.