אין לקטן זה לברך שהחיינו, שהרי סוף סוף

שנו חכמים (בסוכה דף כ’ ע"א): "בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה – עלו רבי חייא ובניו ויסדוה". יש מוסיפים בימינו: "חזרה ונשתכחה – עלה רבינו עובדיה יוסף ויסדה". ומעניין שכל העולים הנ"ל הם עולים מבבל לארץ ישראל..
מאמר זה נכתב על ידי מרן ראש הישיבה הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א בחודש אלול תשנ"ה לרגל הוצאת הספר יביע אומר חלק שמיני על ידי מאור ישראל שר התורה הגאון מרן עובדיה יוסף זצוק"ל

לריבוי השאלות אענה בקצרה: 1. ראשית חבל שלא

ראיתם פעם אדם שגומלים עמו חסד, והוא אינו

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

יפה אמרת שאותיות בג"ד כפ"ת הבאות לאחר מילה

נטע רבעי שייך גם בזמן הזה כמ"ש בשו"ע

פשטות מהפוסקים משמע שפוסק ומתחיל ברכת המזון, ולפיכך

לא ביארת את השאלה מספיק. האם כשמתנער ממחשבותיו

ראשית, "10 אמות" שהזכיר השואל, לא דייק, וצריך

אם אכל מהגבינה וכדומה כזית מברך נפשות ופוטר

כך כתב החיד"א (ונשמט ברוב "חק לישראל" היום)

אסור, כיון שהם תשמישי קדושה. וכ"כ הרב בן

היסח הדעת הוא, כל שמתעסק בענין אחר, ואין

בני אשכנז נהגו שכל אחת מברכת (מור"ם בהג"ה

אם תוסיף לקריאת שמע "אמת", ה' אלוקיכם אמת"

היום יש הצעה טובה לספר תורה משוח. אחרי

אור חדש נגה והאיר לעבר עולם התורה עם הופעתו של הספר הנפלא "דרכי העיון" * מאמריו המפורסמים של מרן ראש הישיבה שליט"א בדרך הלימוד, ששימשו לפני כשלושים שנה כמורי דרך בקרב ציבור בני הישיבות והכוללים, הצטרפו למאמרים חדשים, והופכים עתה לספר * רשמים ראשונים מהדרך והעיון * מדוע העתיקו בניו של הגר"א את הקדמתו מספרו של מרן החיד"א שהודפס קודם לכן? * מה הקשר בין ‘דרכי העיון’ להגעתו של מוה"ר הגאון ר’ משה לוי ללמוד בישיבה * וגם: מתי קרה שמרן ראש הישיבה למד וסיכם את חידושי רבי חיים מבריסק?