אשה שבעלה הבדיל בבית הכנסת, והיא לבד בבית,

אם באמת אין למלאכים כלל בחירה, אזי יתכן

כל שם שהוא של בן יש בעיה לקרוא

הרב צמח הכהן נפטר בכ"ח אדר ב' תקע"ד

אצלנו בישיבת כסא רחמים מורה ובא מו"ר ועט"ר

מרן ראש הישיבה שליט"א קורא ביום שישי אחר

כשאדם שם מבטחו בבשר ודם המנוהל בעצמו על ידי הקב"ה, אז ה’ מסובב שאותו אחד לא יועיל לו. וזאת כדי להוכיח לו שאין לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. וגם אם כעת נדמה לו כאילו הם עוזרים לו, עלול הוא לגלות שסיוע זה אינו לטובתו.

ימות הגשמים בעיצומם ואיתם עמם שאלות שונות והבטים הלכתיים על מכלול של דברים המגיעים יחד עם הגשם.

אמנם אין איש המצפה ומייחל לראייתה אך עם זאת כאשר היא נראית בענן צצות להם שאלות שונות על ההתנהגות ההלכתית כלפיה.

ממתי הגיעה הקשת לעולמנו? מה מברכים עליה? מה הדין בקשת שאיננה בענן? כיצד מברכים אם אסור להסתכל? ברכה על חצי קשת? ואיך מצא רבי כלפון משה הכהן גם בקשת דבר טוב? והיתה לאות ברית.

להלן תמלול הדברים מתוך עלון בית נאמן מספר 7

בל"נ נעיין בזה עוד. אבל לפום ריהטא נראה

אף כאן נזקקים אנו למבטו הזך של רבי אברהם בן הרמב"ם: המעפילים לא שמו לב לנקודה שחטאם בפרשת המרגלים לא היה בעצם ההשתדלות, כי אם בכך שהגיעו לזה, ואחר שהגיעו, לא שייך להפכם למאמינים כפייתיים. כרגע הם בדרגת בטחון פחותה יותר וההשתדלות לגביהם היא חיוב. במצב זה, להתנהג כבוטחים הרי זה נחשב כהוללות והסתמכות על נס, לכן אסר עליהם משה לעלות. וכאשר עלו, הכתוב מגדיר את מעשיהם בחריפות "ותזידו ותעלו ההרה" (לקמן יד, מג). וכשם שנענשו על חוסר בטחונם במרגלים, באותה מדה נענשו על בטחונם המופרז במעפילים, כי "לא כל הרוצה לטול את השם, יבוא ויטול" (ברכות פרק ב’ משנה ח’).

בס”ד ג’ ניסן המנוסה התשע”ט לפ”ג. בענין ברכת

א. אילו רבינו האר"י ז"ל אמר שע"פ הקבלה

אני לא בטוח שמתבקש להיות טעם מחבר, ואבאר

רופא שבדק את הגראי”ל שטיינמן זצ"ל בערוב ימיו, אמר לו בסיום הבדיקה: "כבוד הרב, אתה חי כל רגע בנס…".

מיד החזיר לו הרב "גם אתה!".

מרן ראש הישיבה נר"ו במכתב ציין לספר לשון

אדרבא עיין בבית נאמן שם (סוף עמוד ז)

"ואהבת לרעך" ניחא, אבל המלה "כמוך" הופכת את המשימה לכמעט בלתי אפשרית. וכי באמת אדם מסוגל לאהוב את השני כפי שהוא אוהב את עצמו?

מה יעשו בחורי ישיבה ואברכים שאם יקומו לסליחות

גם למנהג ג'רבא אין איסור לאכול דגים בשבת

בודאי , הרי ההלכות שנפסקו בעניני חשמל לא

1. מהגמרא (פסחים ו' ע"א) שלא התירה אלא

מותר לעשות סעודת פורים עם אנשים כמובן בלי