הדבר פשוט שבכל מקום שנאמר הלכה למשה מסיני

אז בסיכום מה היה לנו שם במצרים: מסעדת דגים, עם בשרים ובצל על השיפוד, ואבטיח לקינוח, הנה כך מטשטשים פרטים לא כל כך רלוונטים, ומקבלים זום ופוקוס על הדברים החשובים באמת…

א) כי עיקר מטרת התנא להורות על השתלשלות

ויוסיפו לך שנות חיים למ”ד דגש | כתיבתו

פרקי אבות פרק א’ | מים שלנו |

מחר בקריאת “עשרת הדברות” יש מנהגים שונים. הרב

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

א. אגרת תימן. ב. מעמד הר סיני. ג.

ויקרא אל משה וידבר אליו ה’ מאהל מועד

נושאי השיעור א. אמונת ישראל. ב. מעמד הר

שאו את ראש כל עדת בני ישראל (א.

א. אני ה’ רופאך. ב. מדוע לחמץ אין דין

למעשה, כל תהליך החדרת האמונה ביציאת מצרים היה בעקבות שאלת אברהם אבינו בברית בין הבתרים "במה אדע כי אירשנה?". אמירה זו, היה בה נדנוד של ערעור כלשהו בשלמות הביטחון (לפי דרגתו של אברהם אבינו), וכאן – בנסי יציאת מצרים בא הדבר על תיקונו.

סגולת אמירת שירת הים בשמחה | זכר לקריעת

אף כאן נזקקים אנו למבטו הזך של רבי אברהם בן הרמב"ם: המעפילים לא שמו לב לנקודה שחטאם בפרשת המרגלים לא היה בעצם ההשתדלות, כי אם בכך שהגיעו לזה, ואחר שהגיעו, לא שייך להפכם למאמינים כפייתיים. כרגע הם בדרגת בטחון פחותה יותר וההשתדלות לגביהם היא חיוב. במצב זה, להתנהג כבוטחים הרי זה נחשב כהוללות והסתמכות על נס, לכן אסר עליהם משה לעלות. וכאשר עלו, הכתוב מגדיר את מעשיהם בחריפות "ותזידו ותעלו ההרה" (לקמן יד, מג). וכשם שנענשו על חוסר בטחונם במרגלים, באותה מדה נענשו על בטחונם המופרז במעפילים, כי "לא כל הרוצה לטול את השם, יבוא ויטול" (ברכות פרק ב’ משנה ח’).

ודאי שזה הלצה! כי הייתכן שבעמד הר סיני

מדוע לא נכתב במ”ח קניני התורה שהתורה נקנית

פרשה פתוחה וסתומה בפרשת “צו”| החילוק שיש בפרשת

איפה כתב רש"י שמעמד הר סיני בא לאמת

פרשת יתרו | מעמד הר סיני | המיוחד

באיזה אופן ניתן לחולל נסים גדולים ועצומים? |