הלכה יומית (שישי) – א. עמידה בעשרת הדברות. ב. “וקרא זה” מלרע.

מחר בקריאת “עשרת הדברות” יש מנהגים שונים. הרב עובדיה תופס בתוקף שלא לעמוד, ע”פ תשובת הרמב”ם שהתגלתה בשנת תרצ”ד, ולפני כן היתה תעלומה בעיני כל חי. ואחרים אומרים: אנחנו נהגנו מדורי דורות לעמוד בעשרת הדברות. ויש לנו סברא נכונה מאד, כי אנחנו לא עומדים לעשות כבוד לתורה חלק על חלק, אלא זכר למעמד הר סיני שנאמר בו “ויתייצבו בתחתית ההר”.

והרב צבאן אומר שיש לנו ראיה לעמוד, מהפיוט שכולם היו אומרים לפני עשרת הדברות: “יום מעמד סיני, עת בא ברעיוני, ימלאו מתני, רתת וחלחלה”. הפיוט הזה חיבר אותו רבי יצחק בן גיאת שהיה לפני הרמב”ם (הוא נפטר כחמשים שנה לפני שנולד הרמב”ם), וכיון שהוא אמר את זה לעשרת הדברות, משמע שבאמת לא חששו לזה ונהגו ככה. גם מתשובת הרמב”ם נראה שהיו יהודים בבבל שעמדו, רק שהוא אמר שזו טפשות ואמונה רעה וכו’ וכו’.

ובג’רבא יש שני מנהגים, בחארה כבירה – הרובע הגדול עומדים, ובחארה צג’ירה – הרובע הקטן אינם עומדים. והרב צבאן אומר: למה אינם עומדים? כי הם קוראים כל פסוק עם תרגום בערבית, ובליל שבועות נשארים ערים כל הלילה, אז הם קשה להם ולא יכולים לעמוד. ואילו במקום אחר קוראים בלי לתרגם, אז הם עומדים. ויש עוד סיבה, לפי מה שכתב הרב בנימין רפאל כהן בספרו מלכי תרשיש (חלק ד’ או חלק ה’ אני לא זוכר בדיוק) שבית הכנסת העתיק “אלגריבה” הוא לא עתיק כל כך, אלא ייסד אותו הרמב”ם, והוא מצא מקורות לזה. אז אם הרמב”ם יסד אותו, הוא עשה לפי דעתו שלא עומדים.

בכל אופן, במקום שעומדים לא כדאי לאדם לשבת, כי אין בזה שום חשש של כפירה ומינות טפשות ובערות.

פעם היה אברך שוטה אחד שאמר להורים שלו: לולי שאני לא יכול לעשות את זה, הייתי הורג אתכם, כי אתם מינים. למה מינים? כי הם עומדים בעשרת הדברות. שוטה מוחלט, הרמב”ם אמר שזה יכול להביא לדעת המינים שאומרים שכל התורה כולה פחותה מדרגה של עשרת הדברות, וכי הוא אמר שמי שיעמוד נעשה מין?! אבל החמור הזה מין, מין חמור, מין סכל, מין פתי, מין בער, מין אויל, ככה מדברים?! הרב חיד”א עמד, והרב דבר שמואל עמד, והאשכנזים כמעט כולם עומדים. למה אתה אומר ככה? למה? למה ההתנשאות הזאת? “ומדוע תתנשאו”. נכון שבתפלה רואים שחכמים היו נגד לעשות הפליה בעשרת הדברות, אבל מה ענין זה לזה? כאן עומדים לזכר העמידה שעמדו ישראל במתן תורה, “ויתייצבו בתחתית ההר”.

דרך אגב, “ויתיצבו” בגימטריא “תלמוד בבלי”. למה? כי במדרש תנחומא אומר שמצד אחד אמרו נעשה ונשמע ומצד שני כפה עליהם ההר כגיגית, איך זה? הם לא רוצים לקבל תורה או כן רוצים? אלא התורה שבכתב היו מוכנים לקבל, והתורה שבעל פה לא רצו לקבל. ובעוונות היום בבתי ספר חילוניים גם תורה שבכתב לא מקבלים. פעם היה חובה וצריך ללמוד, ואילו היום לא צריך שום דבר, וכאשר גומרים כיתה ב’ מקבלים חומש. נבלה אחת נתנה לתלמידות שלה חומש ריק, פתחו וראו שאין כלום, אמרו לה: מה זה? אמרה להם: בחומש כתוב כל תולדותיו של עם ישראל, אז כל אחד ואחד מכם יכתוב תולדותיו בחומש בתוך המחברת הריקה הזאת… מה לעשות?! אנחנו חיים בדור יתום, דור שאין בו לא יראת שמים, ולא יראת המדינה, ולא כבוד למדינה, ולא שום דבר, כלום, בוקי סריקי. עקרו מהילדים את האמונה ומתדרדרים כהנה וכהנה.

לכן במקום שנהגו לעמוד – תעמוד. ובמקום שנהגו לשבת – אל תהיה יוצא מן הכלל. והרב עובדיה אומר שבמקום שנהגו לעמוד תעמוד מתחילת הקטע או מתחילת הפרשה “ובחודש השלישי”, כדי שלא יהיה ניכר שאתה עומד על עשרת הדברות ועושה הפליה בתורה בין קטע אחד לקטע השני, אלא תעמוד מתחילת הקטע, לפני שיתחילו “וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר”.

*

בהפטרה אומרים “וקרא זה אל זה ואמר”, למה לא אומרים “וקרא” מלעיל? הרי זה מלעיל נסוג אחור. אלא יש כלל שכתב אותו הגר”א, מתי אומרים נסוג אחור? בתנאי שהמלה הראשונה בטעם משרת והשניה בטעם מפסיק, אבל אם שניהם בטעם משרת או שניהם מפסיק לא שייך הכלל הזה. ולכן כאן “וקרא זה”, המלה “וקרא” בטעם משרת, והמלה “זה” בטעם משרת, לכן “וקרא” זה מלרע כדינה, ולא מלעיל נסוג אחור.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉