1.נכון. 2. אין בזה כללים ברורים, ולפיכך הולכים

א) יש טעות בדקדוקי אביע"ה וצריך למחוק מלת

נע

1. היות שבפורים לא אומרים הלל רק בחנוכה

שאלתך כוללת מדאי, ולפיכך אתייחס לדוגמא שהבאת ולדומים

בדרך כלל מקבלות דגש חוץ מן מַלְכֵי דַרְכֵי

בפשטות כן. בדוגמא בלטשאצר על כרחנו ששני השוואים

חמירא סכנתא מאיסורא | זהירות הסלמונלה | לשמור

שווא וגעיא בהפטרה | טרחא שהיא כמו סוף

שיחזור ליל הסדר לפי מנהגי ג’רבא השמורים מדור

  סדרת שיעורים מסודרת ללימוד כללי הדקדוק עם

  סדרת שיעורים מסודרת ללימוד כללי הדקדוק עם

  סדרת שיעורים מסודרת ללימוד כללי הדקדוק עם

מכיון שהע’ בשוא קמץ ויש לה דין שוא

עניני הנדרים יש להזהר בהם מאד עוון שבועת

אם כל אחד את עצמו ישנה, עולם יפה יחד נבנה.

א. הראב”ע במקום מבאר שבאותיות בג”ד כפ”ת יש

זהו עונשו של בדאי-שקרן, גם כשאומר אמת לא נאמן. א"כ ודאי, שלהיות
בדאי, לא כדאי

וזו היא חכמה את הטוב לזהות, ואותו להראות. כי אין מושלמים, אלא פשוט מהמומים מתעלמים, ואת העין על הטוב שמים.

אל תמהר לשפוך דם, אלא תדון לכף זכות כל אדם. אל תחשוד בכשרים, אלא אם כן הדברים בדוקים ומאושרים. זכור! החושד בכשרים סופו- שלוקה בגופו, ולא יהיה כמאכל לטורפו. ואשרי מי שחושדים בו, ולבו חלל בקרבו.

לפעמים כשנקלע אדם למצוקה, הפרנסה קשה ודחוקה. מחפש אדם לצמצם בהוצאותיו, היכן הולכות מעותיו, לשווא, ומה מוכרח ומה לא חייב עכשיו.

את הקמח בתוך בד עטפה, והניחה אותו על כתפה. ואז לפתע רוח סערה הגיחה, ואת שקית החיטים להעיף הצליחה. הישר אל גלי-הים ה’סער’ הטילם, והקמח אבד ונעלם. ותלך ודמעתה על לחיה אין לה מנחם,

    סימן א' – בענין תשלום ההורים

עד כמה שאני יודע – לא ידוע לנו

[ערוך מדברים שנאמרו ביום פטירתו, בשעת ההלויה, ובאזכרת