נושאי השיעור: 1. שבוע שעבר התחלנו לומר את כללי שוא נע ושוא נח, אמרנו שלשה כללים מתי יהיה שוא נע, נשארו לנו עוד שני כללים. 2. כאשר יש שוא שיש בו דגש חזק השוא יהיה נע. על הדגש חזק נלמד בהמשך, וגם נראה באיזה אותיות שייך ומתי הוא בא, עכשיו רק נסביר בקיצור שדגש חזק פירושו שעושים את האות בחזקה, לדוגמא: כי אני הכבדתי את לבו. וכאשר יש דגש חזק באות שיש בה שוא השוא הזה יהיה נע. לדוגמא: ואכל את יתר הפלטה. 3. ההגיון של הכלל פשוט, א”א להדגיש אות כאשר היא בשוא נח, להמחיש בדוגמא הקודמת. 4. הכלל האחרון הוא אותיות הדומות. כאשר יש שתי אותיות דומות באמצע מלה והאות הראשונה בשוא, השוא יהיה נע. לדוגמא: הללויה, יברכך. ויקרא לרחל וללאה. 5. מנהג התוניסאים כאשר יש שתי אותיות דומות לא עושים אותם בשוא נע אלא בשוא פתח, לדוגמא: הללויה. ובדרך אגב, מנהג התוניסאים גם בכל לשון אכילה וברכה לעשות שוא פתח במקום שוא נע, לדוגמא: על מצות ומרורים יאכלוהו. ויברכו שם כבודך. עוד נקודה בפרשת השבוע משכו וקחו לכם צאן, במלה משכו יש געיא במ’ ומנהג התוניסאים לעשות את הש’ בשוא פתח. 6. כל הסעיף הזה אמנם נוגע למנהג התוניסאים, אבל הוא טוב מאוד להמחיש את מה שאמרנו בשיעור הקודם ששוא הוא אינו תנועה אלא כלום ונסמך על התנועה שלפניו או לאחריו. כי לכאורה יש כאן שינוי בקריאה ואולי גם שינוי משמעות. אבל אם מבינים שאין כאן תנועה אלא מסמיכים אות לאות שלפניה או לאחריה, אין כאן שינוי כלל, כי זה לא משנה אם נסמיך עם שוא שהוא כמו סגול, או עם שוא שהוא כמו פתח, או שנעשה שוא נח ואז יסמך אל המלה הקודמת. 7. ומכאן נעבור לומר כמה מילים על החטפים: יש שלשה סוגי חטפים, חטף סגול חטף פתח, חטף קמץ (לא קמץ חטוף). חטף סגול נקרא כמו סגול, חטף פתח כמו פתח, וחטף קמץ כמו חולם (וזה דומה לקמץ חטוף שנקרא ג”כ כמו חולם), לדוגמא: ויצא מעם פרעה בחרי אף. 8. החטפים הם גם כן כמו שוא ואינם תנועה, ולכן הם נסמכים אל התנועה הסמוכה אליהם לאחריהם כמו שוא נע, לדוגמא: וישאלו איש מאת רעהו. ולכן תמיד יהיה חטף אחרי שוא כמו בדוגמא הקודמת, ולא להיפך. כי החטף נסמך על תנועה ולא שייך שיסמך על שוא. כמו כן לעולם לא תהיה הטעמת המילה על חטף כמו שלא תהיה הטעמת המילה על שוא. 9. עיקר מטרת החטפים היא להחליף את השוא נח או את השוא נע באותיות גרוניות שבהם קשה לעשות שוא נח, זה ברור לכל אחד כמו לאסור מלכיהם בזיקים,לכן מחליפים לחטף פתח, לדוגמא: משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח [בדרך אגב לבאר שגם הש’ השתנתה לפתח, כי במלה מקבילה שאינה גרונית אומרים זכרו, וגם לבאר שבקמץ זה בעבר, כמו ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל]. וכנראה גם שוא נע הוא קצר יחסית, והחטף קצת יותר רחב ממנו, לדוגמא: ואמרתם זבח פסח, המלה אמרתם בחטף פתח בא’, במקום שוא נע שיש במילים מקבילות כשאינן גרוניות, לדוגמא: מכרתם. [למרות שהיום אין אנו יודעים להבדיל בין שוא נע לשוא סגול לסגול ולצירי].
Google
