קורס LIVE – דגש חזק

סדרת שיעורים מסודרת ללימוד כללי הדקדוק עם הרב חנוך כהן שליט”א, חבר מכון הרב מצליח שידיו רב לו בחכמת הדקדוק.

הקורס מועבר בעז”ה מידי שבוע בימי שלישי בשעה 12:30 בצהרים, במהלך השידור החי ניתן יהיה לשאול שאלות את הרב באמצעות הצ’ט.

ניתן לשלוח שאלות גם לאחר השידור דרך שאל את הרב באתר.

נושאי השיעור:

1. בעזרת ה’ נתחיל ללמוד על הנושא של הדגשים. יש לנו שני סוגי דגשים דגש חזק ודגש קל. השבוע נלמד על הדגש החזק.
2. הדגש החזק פירושו במבטא הוא לא לשנות המבטא אלא לעשות את אותו מבטא יותר בחוזק, כאילו רוצים להבליע כאן ב’ אותיות. דוגמא מתחלת פר”ש: וישמע יתרו וגו’ ולישראל עמו, כאילו כתוב עממו. והאמת היא שזה לא רק כאילו יש כאן אות אלא באמת רוב הפעמים יש כאן אות שנבלעת, וכבר נביא לזה כמה דוגמאות בעז”ה.
3. הדגש החזק מופיע בכל האותיות חוץ מהאותיות הגרוניות שהם א’ ה’ ח’ ע’ וכן האות ר’ שיש לה כמה פעמים דין של אותיות גרוניות. באותיות ה’ ח’ ע’ אין בכלל בכל התנ”ך דגש חזק, ואילו באותיות א’ ור’ יש פעמים בודדות כיוצאים מן הכלל, כמו ויביאו לו את המנחה. שראשי נמלא טל.
4. הכלל של הדגש החזק הוא כלל אחד: דגש חזק יבא אחרי תנועה קטנה כאשר לא תהיה עליה הטעמה. (לעשות חזרה על הת”ק). לדוגמא: ויבא יתרו. מה הדבר הזה אשר אתה עושה. והודעתי את חקי האלקים. בכל הדוגמאות האלה יש דגש חזק אחרי תנועה קטנה שלא מטעימים אותה. ההגיון הוא כי בתנועה קטנה מקצרים בה וזה יוצר דחיקה אל התנועה הבאה שיוצרת דגש חזק.
5. כאשר יש אחרי התנועה הקטנה שוא, תהיה אחת משתי האפשרויות: או שיהיה בלי דגש והשוא יהיה נח (כמו שלמדנו בכללי השוואים שכאשר יהיה שוא אחרי תנועה קטנה הוא יהיה נח). לדוגמא: או שיהיה שם דגש ואז כבר הוא יהיה שוא נע, כי א”א לעשות דגש חזק בשוא נח (וכמו שלמדנו בכללי השוואים שכאשר יהיה דגש במלה היא תהיה שבוא נע). בפסוק אחד בפר”ש שתי הדוגמאות: בחודש השלישי לצאת בני ישראל.
6. אותיות קמי”ל וצ’ כאשר הם עם שוא הרבה פעמים משמיטים בהם את הדגש החזק ועושים אותו בלי דגש. והעל את הצפרדעים. המבקשים את נפשך. דוגמא מפר”ש: ויכבסו שמלותם. הלוים.
7. כאשר יש תנועה קטנה שיש עליה הטעמה האם יהיה אחריה דגש חזק או לא? במקרה כזה אין את הכלל של הדגש החזק כי למרות שהתנועה היא קטנה, מכל מקום כאשר עושים הטעמה בתנועה הקטנה היא הופכת להיות כמו גדולה, וכאשר מאריכים בתנועה לא יהיה אחריה דגש. אלא שכאשר עושים מלעיל אפשר שיהיה דגש אחרי זה. וכן ת”ג שמטעימים אותה אפשר שיהיה דגש אחרי זה. לדוגמא: למה, שמה. ובת”ק והאלקים יעננו בקול.
8. כמו שאמרנו הדגש החזק מבליע אות ע”פ רוב, כמו: ויקח יתרו חותן משה, במלה ויקח יש דגש חזק, למה? כי שורש המלה הוא לקח, והיה צריך להיות וילקח, ונבלעת הל’ בדגש שבאות ק’. ויצא משה לקראת חותנו וישתחו וישק לו, מלת וישק היא שורש נש”ק, והיכן הנ’? מובלעת בדגש החזק של הש’. זה מה שנקרא גזרת חפ”ן חסרי פ’ נ’, וגם הל’ של לקח זה סוג של חפ”ן אלא שבד”כ זה בנ’, והיחיד שהוא עושה את זה בל’ זה במלה לקח. סבוני גם סבבוני.
9. משה ידבר והאלקים יעננו בקול. יש לשים לב שבדוגמא זו הדגש החזק מבליע את האות שלאחריו, דהיינו האות ה’, כמו שכתוב “יצרנהו” כאישון עינו. וזה בשונה מהדוגמאות הראשונות ששם הוא מבליע את האות שלפניו.
10. לא תמיד הדגש החזק מבליע אות יש פעמים שהוא בא רק לתפארת המקרא, לדוגמא בפסוק: הצפינו, הדגש בצ’ הוא מיותר, והוא לתפארת המקרא, וכמו שאפשר לראות בראב”ע שם. וכן כל הדגשים החזקים בך’ סופית כמו אודך, ויחונך, כל אלה באים לתפארת המקרא בלבד. יש גם דגש חזק של דחיק ואתי מרחיק שאינם באים להבליע עליהם נלמד בשיעורים הבאים בעז”ה.