Menu

להבין משל במליצה – עונשו של בדאי

הגיעה השעה, והשמש אל הים שקעה. ובשמים כבר יצאו כוכבים
זעירים, באור יקרות זוהרים. ברחובות השתררה דממה, בכל בית כבר
נערכו לתנומה.

והנה לפתע צעקה חדה, מרטיטה ומחרידה, הפרה את השקט והשלווה.
הצילו! הצילו! הקיפוני שודדים, עזרוני כי להזיקני הם עתידים. חיש קפצו כל
אנשי המקום ממיטתם, ולא נותר אדם שלא נרתם, ומיד אל ביתו של הנשדד
עשו את דרכם.

כמה נדהמו כולם, למחזה שניצב מולם. והנה האיש מצחוק מתפתל, איך
הצלחתי בכולכם להתל. במקום התפתחה מהומה, רתחו כולם מחימה. אולם
העייפות גברה, ואחר דקות ההמולה התפזרה. ומיד צללו חזרה אל השינה
הערבה, אשר מה רב טובה.

לאחר כמה ימים, כשנמו בני העיר את שנתם בטוב ובנעימים. נשמעו שוב
צעקות, שחקים מרקיעות. הצילו! הצילו! הקיפוני שודדים, מאיימים ומפחידים,
עזרוני כי לחיי הם יורדים. הטו אוזן ושמעו בני העיר כי זהו אותו האיש, השפל
שאת שמם בעיני כולם מבאיש. אותו בדאי שהקפיצם ממיטתם חיש, ואת שנתם
לשווא הכחיש. ודאי להתל בנו שוב הוא חפץ, ובטח על משכבו משחק וקופץ,
ובמיטתו הוא בצחוק מתפרץ, אותו לץ רועץ.

המשיכו השכנים בשנתם, ולקריאתו של הבדאי איש לא נרתם. והוא עודנו
ממשיך לצעוק ולא מרפה, וכבר התבלה לו הפה.

ובאמת הזיקוהו ובזזוהו השודדים, ללא הפרעת השכנים או מטרידים. כי אף
שנשמעו קריאותיו רחוק, חשבו כולם כי זהו צחוק.

זהו עונשו של בדאי-שקרן, גם כשאומר אמת לא נאמן. א”כ ודאי, שלהיות
בדאי, לא כדאי

לעוד מאמרים של הרב מאיר גבאי
למאמר הבא
למאמר הקודם

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרב מאיר גבאי

281
0
36

מאמרים חדשים

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן