אדרבא שני הכללים הולכים אל מקום אחד –

וישמע משה ויפול על פניו (טז. ד)  

מכיון שמשמעות ישעיהו זה ישע של ה', ואותה

מה ההבדל בין צדיק לתמים I ויש מרבותינו

עקב תשמעון, ושמרתם…- ושמר ה' לך…אשר נשבע לאבותיך

צריך לשאול את נותני הכשרות אם אכן באמת

  במסכת כריתות (ה' ע”ב) מבואר כי מלבד

מותר לעלות בימים שאין אומרים תחנון (כמי בימי

להלן תמלול הדברים מתוך עלון בית נאמן מספר 7

אלף גליונות, הם בהחלט ציון דרך משמעותי. עשרים שנה הם כברת דרך ארוכה, שמי היה מאמין שנעבור אותה. והנה אנו כבר כאן, מסכמים אלף עלונים, שכל אחד מהם לווה בסייעתא דשמיא מיוחדת, שאי אפשר לתארה.

נו, אז איך מסכמים אלף גליונות?… ובכן, לפי שייחודיותו של העלון במדוריו המקוריים, החלטנו לסקור בקצרה את כלל מדורי העלון בעבר ובהווה (לפי סדר הא-ב).

על הקשר של הישיבה ומרן שליט”א עם מרן

א. לא ראיתי ולא שמעתי מפי מורנו נר"ו

פרשת מטות| האם בחורי ישיבה מתגיסים?| מה ענה

הכלל שאין אומרים "קים לי כדעת מרן" אפילו

המנהגים השונים שיש בסעודת ליל מילה (ברית יצחק

מתלמידיה הראשונים של הישיבה בארץ

 

תפקיד כיום: רב מושב זמרת וראש מוסדות "אהל משה" (הכוללים גני ילדים, ת"ת לבנים, בי"ס לבנות, וישיבת "ברכת ה’").

תפקידים בעבר: כארבע שנים רב בית כנסת טריפוליטאים בקרית הרצוג, ואח"כ שנתיים ר"מ בישיבת "נתיב השבים" בבארר שבע.

תפקיד כיום: ר"מ ומנהל ישיבת "אור מאיר" ביפו ורב קהילת "הרמב"ם" ובשכונות תל-אביב.
תפקיד בעבר: ר"מ ומשגיח בישיבה קטנה "כסא רחמים", מלמד דקדוק עיבור ושירת ספרד בישיבה, והעורך הראשי של סידור "איש מצליח".

אם במידה שלא נתיר לך, אתה תקנה דיסק

מנהג אבותינו בג'רבא שלא לאומרם, וכן בישיבה ובבית

לא למדנו משם שיש לחכמים זכות לעקור דבר

החכמים שתיקנו לומר תחנון תיקנו לומר זאת כל

הסליחה "אנשי אמונה" וכו' נתחברה בתקופת הגאונים, וכוונת

1. מסתבר שלא היה בן בנו ממש, אלא

חזק וברוך על השאלה הנפלאה! כבר מרן פאר