בגמרא בבא מציעא יש בעיה אם סימנין דאורייתא

בן איש חי (ש”א פרשת שלח אות ח’):

היום שמונה ושלושים יום לעומר, שהם חמשה שבועות

לימוד התורה בכלל מטהר את הנפש, ובפרט לימוד

אם תוכלו לציין את המקור מדברי הזוהר.

גם לדעת המקובלים אין זה מוסכם ורבים הם

כשירבעם בן נבט עשה שני עגלי זהב, ה’

בפרשה שלנו יש תופעה יחידה שאין כמוה בכל

עשרת אלפים איש בראשות מרנן ורבנן גדולי הדור

החלקים העיקריים חיבר רשב”י, אבל נכתבו ונערכו אחר

במשנה ברורה (סי’ קכ”ח ס”ק ל”ז) כתב שאם

שורות זכרון על גדולי ישראל   בטרם הגיע

כשאדם שם מבטחו בבשר ודם המנוהל בעצמו על ידי הקב"ה, אז ה’ מסובב שאותו אחד לא יועיל לו. וזאת כדי להוכיח לו שאין לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. וגם אם כעת נדמה לו כאילו הם עוזרים לו, עלול הוא לגלות שסיוע זה אינו לטובתו.

עשיו הרי הוא האח היחיד של יעקב, אם כן מדוע כופל יעקב את דיבורו ואומר "מיד אחי, מיד עשיו"?

– כופר הוא מי שמתכחש ליסדות אמונתו. –

הגאון רבי רפאל בירדוגו זצ"ל בספרו "מי מנוחות" נרגש בכך שיעקב הדגיש שלש פעמים את המלים "אחי אמו", תוספת שלכאורה מיותרת?

ומיישב: "שבכל המעשים היתה פנייתו לאהבת אמו ולכבוד אמו… שכל הטובות שעשה לא עשה אלא לכבוד אמו".

– אם הנך מסוג האנשים שטיפול דיקור סיני

♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד

הניקוד בתיקוני הזוהר אינו ראיה, כי אפשר שזה

מקור הניקוד הוא מה שמקובל לומר. ואין ראיה

אתה רואה מולך את האויב, יודע מי הוא, מכיר את מטרותיו והיכן פרוסים כוחותיו. לא-כן במלחמת היצר. הוא אינו עומד מולך, אלא יושב בתוכך, וקולו נשמע כקולך,

המקור הוא בספר כף הכהן (לבעל משמרות כהונה).

להלן תמלול הדברים מתוך עלון בית נאמן מספר 7

פונה יהודי לקב"ה בתפלה: "רבונו של עולם! אם אזכה בהגרלה בשני מליון דולר, אני מבטיח שאשב ואעסוק בתורה כל ימי חיי". יוצאת בת קול ואומרת לו: "הי אדוני, חדל מתפלתך, יש כבר המון אברכים שעושים את זה גם בשביל 1500 שקל בחודש…".

אף שהעיקר להלכה לאסור בזה, שכן דעת רוב