הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

בכ”ה באייר חל יום פטירתו של הגאון הצדיק

שמירת מסורת עלינו גם לשמור על המסורת שלנו,

הזדמן לידי מאמר שהתפרסם באחד מכתבי העת של

אור חדש נגה והאיר לעבר עולם התורה עם הופעתו של הספר הנפלא "דרכי העיון" * מאמריו המפורסמים של מרן ראש הישיבה שליט"א בדרך הלימוד, ששימשו לפני כשלושים שנה כמורי דרך בקרב ציבור בני הישיבות והכוללים, הצטרפו למאמרים חדשים, והופכים עתה לספר * רשמים ראשונים מהדרך והעיון * מדוע העתיקו בניו של הגר"א את הקדמתו מספרו של מרן החיד"א שהודפס קודם לכן? * מה הקשר בין ‘דרכי העיון’ להגעתו של מוה"ר הגאון ר’ משה לוי ללמוד בישיבה * וגם: מתי קרה שמרן ראש הישיבה למד וסיכם את חידושי רבי חיים מבריסק?