יש פעמים רבות שמנהגים שהיו נחשבים כתמוהים ולא

השלמת תפילה | לא עושים מוסף שתיים |

ראשית צריך לדעת שחילוקו של העיטור אינו מוסכם

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה

בס”ד ח’ תמוז ה’תשפ”א לפ”ג   לכב’ עמוד

והוא מפעיל את ‘נשק יום הדין’, מנסה את כוחו בדרך מקורית משלו. חדל הוא לרגע מן המאמץ המחשבתי, נעמד בפנת החדר, פונה לחונן לאדם דעת, ובתחנונים מבקש בתפלה נרגשת מעומק לבו: "רבונו של עולם! אנא! התאמצתי בכל כוחי, כל אשר בכוחי עשיתי, חפץ אני בכל מאודי למצוא תשובה לקושיא. בלי יישוב אינני הולך לישון! מוכרח אני למצוא תשובה! עלול אני להפסיד תפלה ביישוב הדעת, אם לא אִישַׁן. אנא ממך, האר את עיני ביישוב אמיתי!".

לעכברים יש שני אויבים הרודפים אותם עד חורמה – החתול ובעלת הבית. החתול אורב עליהם לטורפם, ובעלת הבית מעוניינת להכחידם. אך הבדל גדול יש ביניהם: בעלת הבית לא רוצה בקיום העכברים ולכן היא רודפת אחריהם, ואילו החתול רוצה בקיום העכברים ושש לתופסם ולטורפם.

הִלְכוֹת וּמִנְהֲגֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת

ספר פרי אליעזר לא זכיתי שיבוא לידי רק

וכצפוי, המעשה עורר עליו התקוממות גדולה. אותם אנשים שהיה נוח להם בהמשך מעשי ההפקרות, הוציאו עליו לעז וטענו כי המניע לפעולתו לא היה חף מנגיעות אישיות, ומאחורי מעשהו עמד רצון להתבלט ולהראות קנאותו! והיה להם סימוכין לכך מהגנים המשפחתיים: סבו (יתרו) היה עובד אלילים (וכמו שכתב רש"י: "שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל").

א. לא ראיתי ולא שמעתי מפי מורנו נר"ו

דין מי שטעה ואמר מוריד הטל במקום 'משיב

בשלחן ערוך (סימן רנ"ז סעיף ג') מבואר שמוכין

מה עונים על השאלה – היכן היה אלוקים

המנהג בג'רבא בימי חנוכה לא אומרים שיר של

יישר כח על השאלה. אולם נראה, אע"פ שרוב

המנהג לעמוד בעשרת הדברות – הוא מנהג האשכנזים

בג'רבא לא נהגו, אבל האר"י ז"ל עשה זאת.

כן המנהג פשוט אצל קהילות קודש יוצאי ארץ