הוצאת כוחות הילדים מהכח אל הפועל | שלושת

בס”ד אשרי מי שבא לכאן כתבה שפורסמה בעתון

    ויאמר משה אל כל עדת בני

עשרת אלפים איש בראשות מרנן ורבנן גדולי הדור

למעשה אין לקב"ה חפץ בתרומות המשכן, אלא ה’ חפץ בנדבת הלב, כמו שאמרו חז"ל "רחמנא לבא בעי" (סנהדרין ק"ו ע"ב), ולכן ערכה של התרומה אינו נמדד בשוויה הממוני, אלא בעמל ובטורח שהושקעו בה.

לרגל הילולת הגאון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו

באמצע הסעודה, קם אחד מהנוכחים וביקש לשאול את הרב שאלה. כשהשתרר שקט בסלון הענק, הוא הורה באצבעו על בעל הבית, ושאל את אבי: מה דעת הרב על העובדה שבעל הבית תורם לבית כנסת הרפורמי בעיר?! כנראה שהיה איזה סכסוך בין השניים, והשואל רצה להביך אותו בפני הרב.

  >> למעבר לוידאו חלק ב' של ההילולא

אין כאן שאלה כלל. תחלה דע, כי העולם

פירוש הפסוק “על כן אפקוד עליכם את כל

הרשת שתעמוד תחת נשיאותם של מרן ראש הישיבה והראש"ל הגר"ש עמאר שליט"א, קיבלה את השם ‘אור יוסף’ ע"י מרן ראש הישיבה, לזכרו של מרן רבנו הגדול מאורן של ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, שחולל את המהפכה, השיב בנים לגבולם, והחזיר עטרה ליושנה.

דברי מרן ראש הישיבה שליט”א   מפגן התורה

יובל טייב 'אל חי דגול חביבי' | דבריו

לימוד קצר להילולא ותפילת ערבית | פתיחת האירוע

כבודו יסביר לקהל שהרבנים הגדלים והענקים ע"ה שהיו

איזה גודל היתה עריסתו של עוג מלך הבשן?

מדוע דווקא המשפט “לשנה הבאה בירושלים” נכתב בעברית?

זה עתיד רגיל. בציווי אומרים הַעֲנֵק.

בשניהם יש דגש חזק בדל"ת, ואין אפשרות להבדיל.

ראה הקב"ה את עוניה של יהדות ספרד, והחזיר את הגלגל קדימה. ובכן: בשנת "גדול מרבן שמו" (תרפ"א) בין כֶּסֶה לעשור, י"ב בתשרי תרפ"א, בימים שכל ישראל מטוהרים ומכופרים (יום א’ של סוכות הוא "יום ראשון לחשבון עוונות" כידוע) – ילד יולד לנו , ובן ארבע שנים עלה ארצה, כשם שיצא מרן ז"ל בגיל ארבע את ספרד ארץ מולדתו. למד בשקידה רבה בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. אולם עיקר עילויו לא היה אלא מעצמו. בשעה שחבריו עטו אל הכדור והמשחקים, לא היה לעובדיה יוסף הקטן נחת רוח כי אם בשקידה על לימודו. עוד ספר ועוד ספר, עוד הערה ועוד קושיא,

מצורף נוסח החוברות: שמיטת כספים – מה זה?

לאחת הבעיות הקשות והרגישות ביותר המשפיעות על חיינו הרוחניים קוראים נגיעות. הם מלוות אותנו לכל אשר נפנה, משחדות ומעוורות את עינינו.