"ולא ירע לבבך בתתך לו" הכיצד?

נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשך ובכל משלח ידך – רש”י מבאר את טעם הכפילות “נתון תתן” – “אפילו מאה פעמים”. ויש להבין איך אפשר לבקש מאדם לתת מאה פעמים ולומר לו “ולא ירע לבבך בתתך לו”? מיישב החפץ חיים בספרו “אהבת חסד” שהתורה נותנת לנו עצה לדבר בהמשך הפסוק: “כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך” – אם תחדיר לעצמך את ההבנה שכל הברכה באה מה' אלוקיך, אז נתון תתן לו בשמחה, כי אינך נותן משלך אלא משלו, ודוקא בזכות הנתינה שלך תקבל יותר.

בענין זה כתב הרמב”ם על המשנה באבות “הכל לפי רוב המעשה”, שהמעלות יגיעו לאדם לפי רוב מספר המעשים שיעשה. לכן טוב יותר לחלק לכמה אנשים עניים לכל אחד סכום קטן, מאשר סכום אחד גדול לעני אחד, כי על ידי רוב המעשה מתרגל האדם ללחום ביצרו ולנצחו, עד שהנתינה תיעשה לו לטבע שני. מסופר על מהר”ם אלשיך זצ”ל, שהיה בעל חסד גדול, ומנהגו היה שבכל מוצאי שבת כאשר בבתי  העניים נגמר האוכל, היה דואג למלאות מחסורם שיהיה להם מה לאכול במשך שבוע הבא. יום אחד הגיע אצלו עני שהיה רעב לאוכל, והאלשיך ביקש שישחטו בשבילו עוף. אחרי השחיטה התברר שהעוף טריפה. ביקש שישחטו עוד עוף, ושוב נמצא טריפה. המשיך ושחט 39 עופות וכולם היו טריפה. לבסוף גילה לו העני שהוא השטן בעצמו שרצה לנסותו, וכיון שעמד בנסיון יזכה לחבר פירוש מיוחד לתורה.