ה’ ילחם לכם!
חייל מתחיל את דרכו, הוא מתחיל מאימונים ועוד אימונים ועוד אימונים, ועולה דרגה אחר דרגה, אבל דבר אחד הוא יודע מההתחלה, בתחבולות תעשה לך מלחמה – ישנו צוות שלם ממולח עד מאוד, שרק חושב על תחבולות, ואיך האויב יופתע ולא ידע מה עוד מחכה לו…
אז למה כשהתורה מדברת על מלחמה, והיא מברכת אותנו בניצחון, היא אומרת: יתן ה' את אויבך הקמים עליך ניגפים לפניך תמיד, בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו מפניך?
ושואל מורנו הרב הבן איש חי איזה מן צבא זה? יוצא בדרך אחת בלי תחבולות בלי לחלק למחנות, פשוט כולם יחד בדרך אחת, וההמשך לא פחות מוזר ובשבעה דרכים ינוסו מפניך, אלו שבורחים במלחמה בורחים יחד ב-7 דרכים? או שמתפזרים לכל כיוון אפשרי, מה זה בריחה מתוכננת? כשבורחים, נפוצים לכל עבר!!
ועונה מורנו הרב, טעות היא לחשוב שהמלחמה מתנהלת בשדה הקרב, המלחמה מתנהלת במקום אחר לגמרי בעולמות עליונים, טעות לחשוב שכלי הנשק הם שקובעים וחורצים את גורלה, שם למעלה העימות והמהלומות נושאים פנים אחרות לגמרי, שם זו מלחמת כוכבים ומלאכים, מלחמת מצוות וזכויות.
באים שריהם של אומות העולם והמלאכים הממונים עליהם ואומרים, מגיע לנו לנצח, מפני שיש לנו מצוה אחת מיוחדת שאנו חזקים ואדוקים בה ביותר, הלא היא מצות האמונה בה', הלא אנחנו זועקים אללה-הוא-אכבר, אנחנו מוכנים להתאבד ולמות בגלל האמונה, אנחנו אלה שמשקיעים במצוה הזאת בצורה “מושלמת” לנו מגיעה ההצלחה והניצחון.
וכשנשמעת ומהדהדת טענה זו בכל העולמות, כאן למטה כולנו רואים את יד הגויים כביכול מתגברת ועולה.
אבל אז אומר להם ריבונו של עולם, אמת היא שאינכם בוחלים בשום אמצעי להשמיד להרוג ולאבד כביכול בשם ה', אבל בואו נשאל, קל למות פעם אחת על משהו, קשה הרבה יותר לחיות כל יום על פיו ובשבילו, נניח שאתם מאמינים בי, אם כן היה לכם לחיות את חייכם על פי האמונה הזו, שבע מצוות בני נח נתתי לכם, ביניהם האיסור לגנוב ולרצוח להונות ולשקר, החובה לנהוג ברחמים, והאיסור להתאכזר אפילו לבעלי חיים, האיסור להישבע בשמי לשקר, ולשפוט שלא בצדק, אלו שבע המצוות, האם חייתם את חייכם על פי האמונה הזו, האם השקעתם בי באמת במעשים יומיומיים???
ואז בשבע הדרכים הללו שבודקים אותם, הם נמצאים ריקים ומנוערים מכל, מתברר שההצהרות האלה על האמונה חלולות מכל תוכן, ויוצא הדין שעם ישראל מנצח, וממילא כאן בארץ הם נסים לכל עבר.
ומה עם “המצוה” שלהם? אומר הנביא: “והרשעים מוקדי עולם”.
הרשעים מוכנים להעלות את כל העולם כולו על המוקד, סתם כך בלי סיבה, הם כל כך מעוותים, עד שעצם הידיעה שהם אלו ששרפו את העולם נעימה להם, הם אכולי שנאה ואש קנאה, שהם מוכנים שכל העולם יישרף והם בתוכו, הם אינם מתעניינים באמונה, עובדה שאינם חיים על פיה, הם מתעניינים בהרס ומחפשים בשביל מה.
ובזה נחתם דינם, המלאך אינו יכול לנופף “במצוה” שלהם, כי בשבעה דרכים שנבדקו בהם, האם הם מיישמים את האמונה, הם נמצאו שקרנים גמורים, ועל כן נחתם דינם, להינגף ולנוס מפנינו לכל עבר, בגלל שבע הדרכים הללו.
וזה ביאור הפסוק, אף על פי שיש בידם מצווה אחת, שדרכה הם כביכול יכולים לזכות במלחמה נגדך, ואתה ירא מתוקף האמונה שהם חזקים בה “בדרך אחת יצאו אליך” אתם מרגיש שיש להם על מה ואיך לצאת, עונה התורה אל תירא ממצוה זו, כי האמונה נבחנת בשבעה דרכים, ובכל הדרכים הללו בהם כולם הם “ינוסו מפניך” אמונתך חזקה מאמונתם ובה ננצח!
יהי רצון שיתקיים בנו במהרה פסק דינו של הבן איש חי בזה…
ואנחנו על כל פנים ניקח מוסר השכל, האם גם אנחנו רק מצהירים שאנחנו מאמינים, אבל לא מוכנים ליישם ולשנות ולחיות על פי האמונה הזו, עם כל המשמעות והמחויבות, בואו נדאג שכשיבדקו אותנו, לא ימצאו את ההצהרות שלנו ריקות וחלולות, כי אצלנו האמונה משמעותה חיים, ודרך חיים יומיומית מעשית, שלא שם חלקנו כהם ולא גורלנו ככל המונם.
Google
תגובות