שונות

מחלוקת ברמ”א (ח”מ סי’ שמ”ח ס”ב), ולבני ספרד ודאי שיש להחמיר כיון שדעת הרמב”ם (פי”א מהל’ גזילה ואבידה ה”ד) להחמיר, ולכן אף שאין גילוי מפורש בדעת מרן, מסתמא יתפוס כהרמב”ם, כדרכו.
לבני אשכנז יש מקום להקל, כי הרמ”א הביא בסתם את דעת המקילים ואת דעת המחמירים ביש אומרים, אך זה לא ברור שבדרמ”א אומרים סתם ויש הלכה כסתם. ומסתמא כבודו ספרדי.

צריך ללמוד: משנ”ב סימן ל”ב סעיף א’-ל”ו (כולל), וכן משנת סופרים.
יריעות שלמה די בחלק א’, ובלי ההערות
קול יעקב סימן רע”ו.

הנמר רומז על עזות פנים כידוע ממשנת יהודה בן תימא, ונרמז לך בחלום שנצלת מאנשים עזי פנים (וכמו שאנו מבקשים כל יום בתפילה להנצל מהם), והים רומז על התורה (אין מים אלא תורה. ב”ק י”ז ע”א) שבזכותה נצלת. ברכה והצלחה.

אם לומדים תורה ומקדישים את הלימוד לע”נ פלוני, וכי זה גורע ממצות לימוד תורה? הוא הדין כאן.

כל מקום שיהרסו את המבנים וממילא כל החפצים יאבדו, ודאי שמותר לקחת מכל הבא ליד, ויש בזה דין זוטו של ים (ח”מ סי’ רנ”ט ס”ז).

אכן יש מנהג כזה אצל בני טריפולי עד היום, וכן אצל בני תונס היה מנהג קדמון כזה, עיין בספר למען ידעו דורותיכם פרק “שבת ואברהם זקן” סעיף י”ט. ושם העלה להלכה שראוי לבטל מנהג זה כאן בארץ שקבלנו הוראות מרן (אה”ע סי’ ס”ב ס”ה) שאין לברך אלא עם ברכת המזון. אם לא במושבים שכולם מטריפולי ששם יכולים להשאיר המנהג שהיה בחו”ל. וע”ע שם במכתבים בסוף הספר סי’ א’.