שונות

כמה חכמים העידן שמנהג ג’רבא לעשות בליל שמיני דווקא,

ומ”מ דעת מרן ראש הישיבה זצוק”ל הכ”מ לעשות בליל הברית דווקא.,

מזל טוב. הבן יכול לעלות לתורה באותו יום שחוגג בר מצווה כיון שיום שנולד בו הוא 13 ויום. (רק יש לשים לב שאכן נולד בד’ כסלו כי לפעמים נולד בליל ה’ בכסלו ונכתב בתעודת הזהות ד’ בכסלו עקב התאריך הלועזי שמשתנה בחצות הלילה). ודעת מרן הרב עובדיה זצוק”ל שביום שבו הנער מניח תפילין פעם ראשונה אפשר להקל להעלותו לתורה אפילו אם עדין לא הגיע לגיל יג’. אך דעת מרן ראש השיבה זצוק”ל שקודם י”ג שנים אי להעלות קטן כלל ביום חול.

{שנשים יכולות לקרא תיקון חצות } מ”מ לא שמענו ולא ראינו מעולם שאשה אומרת תקון חצות במקור נאמן חלק ב סי’ ג, כתב מרן ראש הישיבה זצוק”ל אע”פ שדברי הכה”ח נראים נכונים בטעמם וכנראה שיש טעם נסתר להגרי”ח על פי הקבלה דלא שייכא בהכי,

ואולי גם מפני שהנשים טבען רך ומתפעלות ומצטערות הרבה על כל צרה שלא תבוא יותר מהאנשים ולבן נשבר וכמ”ש הרש”ש בכתובות דף ד’ ע”ב ע”ש ואין להוסיף להן עוד צער ועצבות)

[הרב איתן דוידי,]

שמים אותם מתחת למזרון (תחת מקום הכר)(וזה סגולה לפחד בלילות וחלמות רעים (כה”חסימן תרס”ד אות ס’)

זו סגולה שעושות נשים מעוברות בשביל לידה קלה ומובאת בספר מועד לכל חי (סימן כ”ד אות כ”ה) בשם ספר נזיר שמשון עמ”ס סוכה, לעשות ביום השענא רבא אחר התפילה (ומרן הגרע”י זצ”ל בחזו”ע) מביא בשם כמה פוסקים שראוי להמתין עד אחד שמיני עצרת. ונראה שכך נוטה דעת קדשו.
ואח”כ יש לקרוא את התפלה המודפסת במועד לכל חי שם.
ודע שמרן הגרע”י זצ”ל שם מציין שמרקחת האתרוג (שלו) מועילה לפקוד בזש”ק ע”ש