תפילין

שאל את הרב

מי שנדר לא להניח תפילין

מובא בתשובה הקודמת שאין זה נדר כמבואר בש”ע יו”ד (סי’ ר”ו ס”ה), ורק יש לעשות התרת נדרים כדי שלא יקל ראש, וכאן כדי שלא יפסיד מצות תפילין א”צ גם לעשות התרה זו.
אגב: לצורך שאלות דחופות יש לנו את בית ההוראה הטלפוני (03-5050550).

מתי ממשמשים בתפילין

1. מקור מנהג זה הוא בשבחי מרן ה”איש מצליח” סוף פרק א’ (נדפסו בשו”ת איש מצליח חלק יו”ד בסוף) שכן נהג אביו החסיד ר’ רפאל מאזוז זצ”ל, ושכן מנהג ג’רבא. ושם ביאר שמנשקים את שניהם מכיון שזה עולם הבריאה שבאצילות, משא”כ ביוצר אור ששם זה רק בריאה, ולפני שמונה עשרה שהוא רק באצילות. עיין שם.
2. כנראה ע”פ הבא”ח (ש”א פרשת כי תשא אות א’) שינשק קודם שמתחיל תפילת העמידה, אבל בעמידה עצמה אין למשמש כי צריכות להיות ידיו כפותות זו על זו כעבדא קמיה מריה. עיין שם.

חליצת תפילין כדי להפיח

יש מחלוקת לגבי הפושט תפילין כדי להכנס לבית הכסא אם מברך או לא, דעת הבא”ח והכה”ח לא לברך, ולשטתם גם אם פושט כדי להפיח לא יברך. אולם לדעת מרן הגרע”י זצ”ל מברך. ולדעתו ה”ה שיש לברך בפושט כדי להפיח, כי הטעם שצריך לברך מפני שאינו יכול להכנס לבית הכסא עם תפילין, והוא הדין לגבי הפחה (עיין בכל זה במשנ”ב סי’ כ”ה ס”ק מ”ז והערות איש מצליח שם).

שאלה בעניין קשירת תפילין

מרן ראש הישיבה שליט”א כתב בהערות על בן איש חי פרשת וירא שמר אביו זצ”ל למדו להדק קודם את ר”ת ואח”כ רש”י. ושם הזכיר מי שנהג להדק תפילין דר”ת לפני הברכה, וכתב שמנהגנו עדיף טפי.

כיסוי תפילין

מקור הביטוי הוא בדברי חז”ל כגון במסכת חגיגה דף ט”ז ע”א. ואדרבה לפי מה שהבאתם שפי’ מלשון שטן באמת השדים הם מזיקים שטניים ולא סתם מזיקים.

ויש פירושים אחרים במפרשים למילה שדים בפסוקים שהזכרתם.

ברך עלינו

לאו דוקא אלא כל מקום שמזג האויר שלו דומה לארץ ישראל. לדוגמא כן הדין גם בדמשק וסיני (הערות איש איש מצליח על הש”ע סי’ קי”ז ס”א).

מאמרים

לא נמצאו תוצאות

”דחזיתיה לרבי מאיר” – פורים

ממה שראיתי ושמעתי ממרן מורי ורבי רבנו מאיר

לקריאה

‘דחזיתה’ – ט”ו בשבט אצל מרן זיע”א

”דחזיתיה לרבי מאיר” – ממה שראיתי ושמעתי ממרן

לקריאה
הצג עוד פריטים

יום חמישי בשבוע זה

דילוג לתוכן