Menu

תפילין

שאל את הרב

ע”פ הקבלה איזה קלף מהודר יותר לכתיבת תפילין?

אין לי עסק בנסתרות, מה שאני יודע שהקלפים המעובדים בסיד “מקובלים” בישראל כבר מזמן רבנו תם (זה קרוב לאלף שנים), ונתפשט המנהג לכתוב עליהם בכל תפוצות ישראל, מזרח ומערב צפון ותימן. ולא שמענו מי שעורר על כשרותם עד הדור האחרון, דור מה רמו עיניו…

לעומת זאת הקלפים המעובדים כיום בעפצים (כביכול) כדין הגמרא, נמצאים בחשש פיסול מעיקר הדין, ולא רק ע”פ הקבלה. וכפי שביאר באורך הרה”ג ר’ שי מנדלאוי באור תורה תשע”ה (כסלו סי’ כ”ז, טבת סי’ ט”ל), וגם חיבר ע”ז קונטרס שלם ומקיף בשם “עיבוד קלף בסיד”, ניתן להשיגו אצלו בטל: 0556682264.

מה יותר חמור?

מי שלא מניח תפילין מבואר במסכת ראש השנה (דף י”ז ע”א) שנחשב פושעי ישראל בגופן, וענשם גדול. מה שלא מצאנו במי שמתחתן עם גויה. ומכל מקום יתכן שבנקודות מבט אחרות המתחתן עם גויה חמור יותר.

הנחת תפילין כל היום בבידוד, וכיצד?

א. אין בזה חשש.

ב. מצד הדין אין שום שייכות בין תפילין לטלית, אלא שבזמן התפילה שמקיימים שניהם מקפידים להקדים הטלית מהטעמים הנזכרים בפוסקים. ע”פ הקבלה יש מקום לומר שיש להם ענין זה לזה, אבל זה אינו מוכרח, וידוע שהגר”ש דבליצקי זצ”ל היה מניח תפילין במשך היום בלי להתעטף בטלית.

ג. מרן פסק ע”פ הרמב”ם ותלמידי רבנו יונה שדוקא מחשבה של קלות דעת (ולאו דוקא מחשבות אסורות). הבא”ח כותב להחמיר שלא להסיח את הדעת כלל וכלל, וזאת ע”פ רבנו הארי ז”ל.

האם ניתן לקרוא ק”ש עם תפילין דר”ת בקורבנות?

כן. ועכ”פ ק”ש של יוצר יקרא עם תפילין דרש”י.

תפילין במנחת התענית

בימי תענית מניחים תפלין גם בשחרית וגם במנחה. כך מנהג התוניסאים ושאר עדות הספרדים. (אצל האשכנזים איני יודע). מקור מנהג זה הוא בבית יוסף סי’ מ”ו, ושם מבואר הטעם כדי להשלים מאה ברכות שחסרות ביום תענית.
כל זה לגבי שאר תעניות חוץ מתשעה באב, אבל לגבי תשעה באב יש מנהגים חלוקים אם להניח גם וגם או רק במנחה.

זמני טלית ותפילין בפינלנד?

הזמן שבין זמן טלית ותפילין לבין הנץ הוא בשעות זמניות, ובמקומות שהיום ארוך מאוד בהחלט יכול להיות שיש כזה מרחק בין זמן טלית ותפלין להנץ, ומסתמא אם ראית זמן טלית ותפילין מסתמא זה לוח שנה יהודי, ולכן אפשר להניח תפילין משעה זו.

מאמרים

לא נמצאו תוצאות

שו”ת בהלכות דרך ארץ בסעודה, אכילה ברחוב, נתינת אוכל למי שלא מברך

לאכול במסעדה במדרחוב ♦ אברכים שרוצים לעשות “על האש” במקום ציבורי ♦ אכילת ארטיק או גלידה ברחוב ♦ לתת לאכול למי שאינו מברך ♦ להגיש אוכל באירוע או במסעדה למי שאינו מברך ♦ עניית “אמן” באמצע האכילה ♦ ועוד.

לקריאה

חדש ומיוחד! הגליון המרתק כתר מלוכה תשרי תשפ”ג (גליון 32)

♦ רועה נאמן – שיחה נדירה בקודש פנימה ♦ תמונה ממרן האיש מצליח בפרסום ראשון ♦ מעולמו של מלמד – מדור חדש ♦ הגאון רבי יחזקאל מאזוז – זכרונות הוד מנכדו ♦ 96 עמודים גדושים בחומר נדיר מרתק ♦

לקריאה
הצג עוד פריטים
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן