אבלות

בסעודת מצוה מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה (חזון עובדיה ארבע תעניות עמ’ קנ”א). וסעודת בר מצוה בזמנה היא סעודת מצוה, אך אם אינה בזמנה כל שמחנכים שם את הנער לדרוש הוי סעודת מצוה כמבואר בים של שלמה (ב”ק פ”ז סי’ ל”ז), וכל שכן אם עושים שם גם סיום מסכת.

כ”ה תמוז יוצא השנה ביום ראשון, ואפשר לעשות הבר מצוה בו ביום, דהיינו במוצ”ש (אך זה קשה מחמת שהשבת יוצאת מאוחר), או ביום ראשון ויתחילו עוד לפני השקיעה. ואין כדאי לדחות. אך גם אם נאלצים לדחות השמחה ביום, הוי סעודת מצוה כל שמחנכים שם את החתן לדרוש בדברי תורה, וכ”ש אם עושים סיום מסכת.

יש איסור לגבי בגדים חדשים רק בג’ תנאים: לבן, חדש, מגוהץ (ש”ע יו”ד סי’ שפ”ט ס”ה). ולפי זה כל בגד שאינו לבן מותר. אמנם גם בלי זה מרן הרב עובדיה זצ”ל בחזון עובדיה (אבילות ח”ב עמ’ ש”ג) מיקל בכל אופן, כי אין היום גיהוץ שהיה בזמן הגמרא.
אמנם יש מנהג שמוזכר ברמ”א (שם ס”ג) לא לעשות בגדים חדשים כל י”ב חודש, ומסתבר שהוא הדין לנעליים ותכשיטים חדשים. אך זה רק חומרא ומנהג, ומעיקר הדין מותר.

אם כוונת השאלה אם מותר אחרי הרגל, התשובה היא שמותר. אם כוונת השאלה אחרת, תשלחו שוב.

אם התחייבת לעשות סיום מסכת לעילוי נשמת כל אחת בנפרד, יש מה לדון, אבל אם לא אין שום מניעה לעשות סיום לעילוי נשמת שתי נשמות, ונר לאחד נר למאה.

נראה שכוונתכם לשאול אם לעשות את האזכרה בכ”ד אדר ב’ או בכ”ד ניסן, ובכן יש בזה מחלוקת, לדעת מרן הגרע”י זצ”ל ועוד האזכרה העיקרית היא בי”ג חודש דהיינו כ”ד ניסן, ולדעת מרן ראש הישיבה שיבדל לחיים טובים העיקר הוא הי”ב חודש דהיינו כ”ד אדר ב’, וכן מנהג ג’רבא (עיין בכל זה בשו”ת ים של שלמה יו”ד סי’ נ”ג), וכדאי לעשות אזכרה בשניהם.
אם לא הבנתי את כוונת השאלה תוכלו לשלוח שוב.

אזכרת ה-11 חודש יש לעשותה בחודש ניסן. לגבי אם האזכרה העיקרית היא ב-12 או ב-13 יש מחלוקת, ולדעת מרן הגרע”י ועוד העיקר הוא בי”ג חודש, ולדעת מרן ראש הישיבה העיקר הוא הי”ב חודש וכן מנהג ג’רבא (עיין בכל זה בשו”ת ים של שלמה יו”ד סי’ נ”ג), וכדאי לעשות אזכרה בשניהם.

לגבי העליה לקבר, לא נהגו לעלות ב-11 חודש, א”כ לא שייך עליה לקבר בניסן, רק ביום האזכרה שהוא בי”ב חודש או בי”ג חודש.

יש לעשות את האזכרה לאחר החג בתאריך, אלא אם כן אינכם יכולים באותו יום ואז עדיף להקדים מאשר לאחר.