איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
שלום כבוד הרב, מקור משפחתי הוא בגאבס שבדרום תוניס. ברצוני לשאול: א. בעניין הכתובה, האם נהגו להישבע שבועה חמורה כדעת הגר"ע יוסף? ב. בעניין שבע ברכות, ארוסתי באה ממוצא אשכנזי, שם נהוג לברך גם שלא בבית חתן, לעומת זאת מרן הרב עובדיה פוסק שמברכים רק בבית חתן, אשמח לדעת מה היו עושים בתוניס. אשמח למקורות.
א. בשו”ת בית נאמן (ח”א חאה”ע סי’ א’) האריך מרן שליט”א שאין להשבע שבועה זו, ושם (עמ’ ת”ו ת”ז) הביא שמנהג תוניסיה לא להשבע בכתובה. ע”ש.
ב. גם אצל התוניסאים נוהגים לברך גם שלא בבית החתן. וכתב ע”ז באורך הרב תומר בוכריץ שליט”א בספרו למען ידעו דורותיכם ח”ג (קובץ מנהגי ג’רבא ודרום תוניסיה), ושם ביאר גם שאין לחשוש בזה לסב”ל, ושכן דעת מרן ראש הישיבה שליט”א.