אם מצאנו את צורת הרבים גם בדברים אחרים ולא רק בבגדים, כמו למשל שולי קדירה (שבת דף ל' ע''א), שולי קופה (עירובין דף ק''ד ע''א), שולי פרה (בבא מציעא דף ק''ב ע''א) ועוד, לכאורה הוא הדין גם לצורת היחיד?
כוונתי שבתנ"ך המילה שוליים משמשת רק לשפתי בגדים ולא לדברים אחרים, ובבגדים תמיד יש כמה שולים ולא אחד. וכל מה שהביא כבודו הוא מהש"ס, וזה מושאל מהבגדים ולא שייך לקדרה וקופה וכו', לכן שינו אותו ליחיד.
כבר תקנו במהדורת מכון הרב קוק מסרקסטא במקום מסרט ס”ט, ובאמת חפשתי וראיתי שהשטמ”ק מביא אותו הרבה פעמים בפרט בב”ק, וזה מה שכתב כאן שכתב “בפסקיו לב”ק”. ומאידך הר”מ מסרט ס”ט לא מצאתי בכלל שהביאו במקום אחר.
הם לא רק לעזור איך לקרוא, לפעמים הם ביסוד המלה או חלק מהשרש שלה.
לדוגמא המלה “ראשון” שהא’ מיסוד המלה ואינה נשמעת. וכן כל המלים שלמ”ד הפעל שלהם היא ה’ או א’ (לדוגמא המלה “קנה” באה עם ה’ גם כשהיא “מקור” והנ’ בחולם, ר’ ויקרא כ”ה י”ד), וכן מלים שעי”ן הפעל שלהם היא ו’. ועוד.
הראשונה רפויה כדין בגד כפת שאחר אהוי, והשנייה אע”פ שהיא אחר אהוי דגושה שלא כדין, והסבירו הראשונים (הובאו בבית יוסף סימן נא) משום שפסל מיכה עבר בים אית, והוא קרא את שם הפסל בשם השם ואם היתה בכף דגושה זה נשמע כאומר השם מיכה דהיינו פסלו של מיכה
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.