איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
מאת: פלוני | תאריך: ו׳ בשבט ה׳תשע״ד – ינואר 7, 2014
מאת: פלוני | תאריך: ז׳ בשבט ה׳תשע״ד – ינואר 8, 2014
אסביר את שאלתי: הנה הסברא במנהג הנ"ל, מבוארת בפרישה בסימן ס"ב הנ"ל, שכיון שהקהל בא מבית הכנסת לבית החתן וכו', ויש הרבה פנים חדשות הוי כשעת חופה דלא בעינן סעודה. זה תורף דבריו שם. ודברי מרן והרמב"ם וכן בדברי הרב יביע אומר שציין כבוד תורתו, אינם סותרים ישירות את דברי הפוסקים שציינתי שכתבו להדיא שאין בזה ברכה לבטלה, שהרי לא דברו כלל באופן הנ"ל שכל הקהל בא וכו' ויש הרבה פנים חדשות, אלא הם דנים באופן כללי האם צריך לאכול לחם בשביל לברך ז' ברכות וכו', וא"כ מנין לנו לומר בפשיטות שהוא ברכה לבטלה?