שוה פרוטה במטבע ששמים באמירת "ויברך דוד"

כבוד הרב שלום וברכה. לפני מספר חודשים אחד מהעובדים במקום העבודה שלי התחיל להביא לי בכל חודש סכום של 250 ש'. בפעם הראשונה שהוא הביא לי שאלתי אותו אם לתרום את זה לבית כנסת/ לרב שלנו והוא אמר שעדיף שאני יעביר למשפחה שזקוקה שאני מכירה. ומאז כל חודש הוא מניח לי על השולחן והולך. בעלי חשב על כך ואמר שאולי אותו עובד רצה להביא את זה לנו ולא היה לו נעים ומכיוון שאנו זקוקים לכך אנו יכולים לקחת את זה לעצמנו. (למרות שאני ובעלי שנינו עובדים, יש לנו משפחה עם 6 ילדים,ובעלי קובע עיתים לתורה בכל יום). האם זה נכון? האם זהו לא גזל? מה עדיף לעשות? אשמח לקבלת תשובה בהקדם.

האם מותר לתת מכספי מעשר ללימודי ביתו שלומדת מקצוע בסמינר, וכמו שהתיר הרב עובדיה זצ"ל לתת מכספי מעשר, לצורך מזונות בניו ובנותיו, וגם בסברא נראה שללמד יהודי מקצוע שיהיה לו מאיפה להתפרנס הוא מצוה, ולא גרע משאר מצוות שאפשר לתת מכספי מעשר [ובפרט אם מתכוונת לבנות בית של תורה ולפרנס אברך]. מה דעת כבוד תורתו?

ב"ה לפני חתונתי אמי שתח' סיכמה עם חמתי שתח' סיכומים שהורי אשתי ישלמו לנו שנה שלמה של שכר דירה ועוד........  ואילו הורי ישלמו ........ ואכן כל אחד מן ההורים אמרו ועשו הכל אך חמתי אמרה לנו כי היא לא תוכל לעמוד בהבטחתה לאימי על השכ"ד ואנו לא סיפרנו על כך לאימי עד עתה וגם כששאלה על זה אמרנו לה שהיא משלמת לנו את שכ"ד באותה השנה אך ליבי נוקפי כי אימי חושבת שחמתי שילמה לנו שנת שכ"ד והיא מעבירה לנו סכומים גדולים מדי פעם שכן אני אברך אך חוששני שמא היא עושה זאת כדי כביכול להחזיר כנגד מה שהורי אשתי כביכול שילמו וכן היא אף הציעה לשלם לנו בשנה השניה לנישואים שכ"ד ואני סרבתי וכן חסכתי כסף לקניית סט טוש"ע ובסוף כאשר קניתי את הסט היא שילמה עליו ואת הכסף שנתתי לה עליו החזירה לי אותו בכך ששילמה לי על הובלה של מעבר דירה שעברנו ובסוף כאשר גיליתי שאני לא מרוצה מהסט הנ"ל היא קנתה לי סט חדש! ולקחה את הסט הקודם בקיצור ליבי חושש בכל פעם שאנו מקבלים מאימי סכומי כסף ובייחוד כאשר הם גדולים ורציתי לשאול האם זה בסדר לקבל ולהשתמש בכספים אלו ושמא יש פה גניבת דעת ואם הייתה יודעת מה שאינה, לא היתה נותנת

בעניין מעשרות כספים אני אברך ספרדי שנוהג להפריש מעשרות ואמרתי שיהיה לכל מטרה שנצרכית בלי נדר. שאלתי האם לכתחילה אני יכול להפריש מכספי מעשרות לצורך המטרות הבאות: א. להוצאות תלמודי תורה - ילדי הם בני פחות מגיל שש, השאלה אם אפשר להפריש כדי לשלם בהם לאחר שיגדלו. ב. לצורך תשלום ישיבות לילדים. ג. לצורך החתונות שלהם. ד. לצורך תשלום סמינרים לכשיהו בנות בעז"ה. יש לציין שאני רוצה מה לכתחילה אפשר ומה בגדר קולא. תודה רבה

האם אני יכולה לתרום שכ"ל של אחד הילדים שאצלכם? וכך אני אפריש מהמשכורת שלי - למרות שאחד התלמידים הוא אחיין שלי ? זה עדין נקרא להפריש ?

האם זה נכון שרק אם אדם מפריש חומש מובטח לו עשר כדי שתתעשר ואילו המפריש 'רק' מעשר' אינו בכלל ההבטחה?