ביאור בפרק זה בורר
שאלות נוספות בנושאתוך כדי לימודנו בישיבה בפרק זה בורר,עלתה השאלה על דין הכרזה בפסולי עדות דרבנן בימינו.ראינו בערוה"ש שכתב "בזמנינו שאין בנו כח להכריז על עוברי עברות אם נתפרסם ברבים שעושה עברה זו הוי כהכרזה ואסור לקבל ממנו עדות". שאלה ראשונה-האם אמנם מספיקה ידיעה שעושה מעשה עברה זו או שצריך שיתפרסם ברבים[כולל אנשים שאינם יודעים הלכה] גם שאכן זו עברה כלומר,שהעולם מבין את חומר הענין שאלה שניה-השאלה היא בפעל איך הדבר מתבצע בימינו.האם יש מקרים שפוסלים אדם לעדות על קידושין או פוסלים שטר או גט וכדומה[בלי להכנס לדיון האם גם בעניני איסורין צריך הכרזה] על סמך ידיעה שנתפרסם שעשה עברה זו ,ושמא יש לומר שלפחות בעניני ממונות יש למחזיק כח לטעון ברו ככל המקרים שפסול העד לא נחשב כאילו הוכרז שאלה שלישית-בהמשך לשאלה הקודמת.האם אמצעי התקשורת משמעותיים לגבי ענין זה.כלומר,האם דבר שהתפרסם בעתונות כתובה/אלקטרונית נחשב כמפורסם [ושוב,תלוי בשאלה האם מספיקה ידיעת העובדה או שצריך גם את פרסום העברה שבה,דבר שקיים לעיתים בעברות שנחשבות "בעיתיות" גם בעיני התקשורת] שאלה רביעית-אם מתחשבים בתקשורת,האם יהיה נפ"מ באיזה ציבור מדובר,והאם יוכל לטעון אדם חרדי שדבר שפורסם בידיעות אחרונות לא נחשב מפורסם לגביו ולגבי כלל הציבור שאליו הוא משתייך וממילא אין לפסול עד כזה שהעיד על שטר הלוואה
הרב חנן קבלן
א בחושן משפט (סימן ל"צ ס"ג) היתה העבירה שעבר מדרבנן פסול מדרבנן ע"כ אין נראה שצריך שיתפרסם ברבים מספיק שיש 2 עדים שראו שעבר על ע"ב הרי הוא פסול לעדות כמו שכתוב בסעיף כ"ד ב היום אם לגבי עדות קידושין לא שואלים אותם אלא שואלים אחרים שמכירים את העדים לגבי שמירת תורה שבת ומצות וכו' ולמען הסר ספק מסדר הקידושין הוא אחד העדים וכן המשגיח שם. ולא שואלים על איסורים אם עוברים או לא כי הם בחזקת כשרים עד שיבואו ויעידו כדין. לגבי גיטין היום יש עדים לכתיבת הגט באופן קבוע בביה"ד כך שאין בעיה. פעמים מחפשים כיצד לפסול את הגט כדי להתיר, אם זה כדי שלא יהיו ממזרים או להתיר אשה מעגונה וכיו"ב ואכמ"ל. אם עובר העבירה אינו יודע שזו עבירה, או הצבור אינו יודע שזו עבירה ואפילו איסור דאוריתא, כגון קשר קיימא אינו פסול לעדות עד שידיעוהו ואח"כ אם המשיך נפסל לעדות כמו שכתב שם סעיף כ"ד. ובדברים אלו אין הבדל אם זה לעניני ממון או קידושין הכלל אם עד נפסל מחמת אלו הדברים שכתובים בסי' ל"ד פסול לכולם. ג עדות באמצעי התקשורת אינה עדות והמעידים שם הם בעצמם פסולים. אך לצורך הענין צריך שהעדים יבואו לביה"ד של ג' כדי להעיד על פלוני שעשה כך וכך, וצריך להעיד בפני בעל דבר כי בלי זה אין עדותם עדות ד בשום אופן לא נקבל עדות בתקשורת כתובה או אלקטרונית ואפילו חרדית ככל שיהיה שיש בזה לשון הרע או גם הוצאת שם רע ודברים פשוטים אלו אין צריכים לבן תורה. אומנם יש דיון בהלכות בטון אהע"ז סי' י"ז סעיף י"א אם פרסמו על פלוני שמת כדי להתיר את אשתו מעיגונה אם זה מועיל אך כל דבר לגופו של ענין.
Google
