אין הבדל בין אור לריח, דזיל בתר טעמא דאסור להשתמש לאורה כדי שיהיה ניכר שהוא לשם מצוה (עיין ברש"י בשבת דף כ"א ע"ב). והוא הדין בריח שאם יריח השמן והנרות, לא יהיה ניכר שהוא לשם מצוה. ומכל מקום אם לא מתקרב לשמן להריח אלא שנמצא באותו חדר וממילא מריח, נראה דשרי, דהא אין ניכר שמתכוין להריח, וכעין מה שכתבו מהריק"ש (סימן תרע"ג) ועוד אחרונים, שאם כבה החשמל בבית ורוצה ללכת בביתו ממקום למקום לאורה, כדי שלא יכשל אין צריך לעצום עיניו, שאין על זה תורת שימוש לאורה. [ועיין בשו"ת ויען הכהן חלק א'].