הנה נראה שדרשת חכמים היא מגזרה שווה שכתוב פעם אחת וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק (יהושע ח ט) וכתוב פעם אחת וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק(יהושע ח יג) ודורשים ''בלילה ההוא'' ''בלילה ההוא'' לגזירה שווה, מה כאן כתוב לשון לינה אף בפסוק שני כאילו כתוב לשון לינה. והטעם שדרשו בגזירה שווה משום שמה שנזכר לילה ''ההוא'' אינו מובן שהרי לא נזכר קודם לילה מסויים שנאמר עליו בלילה ''ההוא''. אמנם בגמרא לא נזכר כלום מגזירה שווה זו אלא הביאו את שני הפסוקים כאילו הם פסוק אחד. ולזה כתבו התוספות שכך דרך הגמרא שאחר שהדרשה ידועה להם לערב שני פסוקים אלו יחד בכל פעם על ידי גזרה שווה, שוב אינה חוזרת על גזירה שווה בכל פעם אלא מקבצת את הפסוקים ומביאה אותם כאילו כתובים יחד.