לאחרונה רכשתי אצלכם את הספר הבהיר שפת אמת שפתי כהן. ובאמת שב"ה בזכותכם לא נתחדש לי הרבה שם ובכל אני משתדל להקפיד. אבל דבר אחד כן נתחדש לי שלא ראיתיו בספר דקדוקי אביע"ה וראיתי שמחבר הספר דקדוקי שי נגע בו במקצת.... בעניין אופן הגיית השוא נע, מוכיח הרב בנציון כהן (שליט"א) מכל המדקדקים הגדולים שנקרא כשוא נח לפעמים וכשיבוא לפני אותיות הגרון אהח"ע, יקבל השוא נע את הניקוד של אות הגרון, וכשיבוא שוו לפני אות יוד ינוקד בחיריק, והוא אף דן במדקדקים שסוברים שצריך לקוראו כעין סגול ודוחה סברתם....(יתכן וההסבר שלי לא מדוייק כל כך כיוון שלא היה לי זמן לעיין כראוי בדברים).
ולבסוף לסיכום הוא כותב שדעתו נוטה לכיוון הדעה שפעמים יקרא כפתח ופעמים יקבל ניקוד של אותיות הגרון וכו' (כפי מנהג התימנים לפי מה שהוא כותב) אך מסתייג ואומר שמאחר והתחום פרוץ כלומר-רוב העם אינם מקפידים בדקדוק ואף לא בין שוא נע לנח, כדי להקל על המעבר יש לקוראו כסגול לעת עתה.... בבחינת תפסת מרובה לא תפסת כלומר שאם נבוא לאנשים ונסביר להם דבר רחוק כל כך כמו שהשוא נע נקרא באופנים שונים הדבר ישמע מוזר וידחו גם את זה ואף הכל (כפי הבנתי את דבריו, לא בדיוק כך רשום בספר)... וממשיך וכותב שהתימנים ימשיכו במנהגם ואם יצליחו להשפיע על עדות אחורות לקבל מנהג זה מה טוב.. (משמע שהוא סובר שמי שיושפע מהתימנים מותר לו לקרוא כך). ולהלן שאלותיי:
1) האם הדבר נכון שכך היא הקריאה הנכונה של השווא נע?
2) אם זו הקריאה הנכונה האם מותר לי לקרוא כך? -האם זו חובה, הידור מצווה וכו' (אני לא תימני).
3) אם מותר לי לקרוא כך האם מותר לי לקרוא כך אם מעלים אותי להיות חזן?
4) אגב האם אפשר ליצור קשר עם מחבר הספר?