א) אין הבדל בין איש לאשה לענין הזכרת יציאת מצרים בקידוש, שהטעם שאמרו בגמ' משום דכתיב זכור וגו', וכן כתוב לענין יציאת מצרים למען תזכור וגו' שייך בנשים כמו בגברים.
ב) לענין אם יוצא בדיעבד, מדברי האחרונים נראה שאם יש בזה חיוב מדאורייתא, הרי זה מעכב, ואם אינו מדאורייתא אלא אסמכתא בעלמא מדאורייתא, ברור שאינו מעכב מן התורה. אבל אפשר שהזכרת יציאת מצרים מעכבת עכ"פ מדרבנן.