שאל את הרב
print
אא
קראתי בספר דקדוקי אביע"ה של הרב אדיר עמרוצי שליט"א שכל שווא בראש מילה הוא שווא נע מלבד המילים "שְתֵּי" ו"שְתֵּים". שנכתבות בשווא "נע" אך נקראות בשווא "נח". ושבגלל זה יש דגש באות ת'. ורציתי לשאול: 1)בקשר למילים "שתי" שמופיעות בסידור ב"אביי מסדר סדר וכו'" מדוע שלא תכתבו אותן בשווא נח כדי שהציבור ידעו זאת או שתעשו כוכבית ותכתבו הערה למטה לקרוא בשווא נח, או בסוגריים ליד המילים? כיוון שאע"פ שיש דגש אנשים לא מבינים שזה בגלל שקוראים את השין בשווא נח. ובכללים של הסידור בהתחלה זה לא כתוב. ובדרך כלל רוב האנשים פשוט מסתכלים על ההדגשה של השוואים ולא חושבים על הכללים או שלא בקיאים בזה. וגם אני אם לא הייתי קונה את הספר הייתי ממשיך לקרוא בשווא נע.
2)ועוד שהוא כותב שם שיש שרוצים להסביר שקוראים אותן בשווא נח כדי להבדיל בינהן למילה שתי (מלשון לשתות).. ואינני מבין טעם זה כיוון שיש מילים שונות בתורה בעלות משמעויות שונות כתיבתן שונה אבל קריאתן דומה כמו:"בני" (מלשון בנים), "בנה" (מלשון לבנות),"לא"-"לו". ואם יש עניין לעשות הבדל אז למה לא במילים הללו? ואם אין עניין באלו אז למה לעשות הבדל בין שתייה למספר שתיים?
3)מה המקור שצריך לקרוא את המילים הללו בשווא נח?(לא צויין בספר)

הרב יהונתן קויתי

א) המלים שתי, שתים, נקראות בשוא נע בשי"ן, ומה שכתוב בספר הנ"ל "נקראות כשוא נח", אין הכוונה בדיבור, אלא שיש להן דין כמו שוא נח.
ב) כוונת ההבדל - בתי"ו הדגושה או רפה ולא בשוא.
לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0