א) אזכרת השנה העיקרית היא בסוף י''ב חודש. ועושים גם בסוף י''ג לחומרא בעלמא (כן כתב מו''ר מרן ראש הישיבה הגר''מ מאזוז שליט''א בשו''ת מקור נאמן סימן תשס''א). אולם נכון מאד להקפיד על אזכרת הי''ג, אחר שרבים סוברים שהיא העיקרית (עיין בדברי מור חמי הגאון רבי רחמים מאזוז שליט''א בהגהתו בשו''ת איש מצליח חלק ב' חלק או''ח סימן ל''ח, ובדברי מרן הגר''ע יוסף שליט''א בספר חזון עובדיה חלק ג' עמוד רלא-רלג). ואזכרת הי''א יש לעשותה כרגיל בסוף י''א חודשים.
ב) האבילות מסתיימת אחר י''ב חודשים (חזון עובדיה שם).
ג) בנדון זה שהשנה מעוברת ועברו כבר שנים עשר חדש ונסתיימה האבילות, אין כל שאלה, ומותר הדבר לכתחילה. אולם גם באופן שזה בתוך השנים עשר חדש מותר להם להשתתף בשמחת מצוה של הבר-מצוה, בתנאי שלא יהיו שם כלי שיר בזמן שהם נמצאים באולם (חזון עובדיה אבילות חלק ב' עמוד שנא). ומכל מקום כיון שנשארו סך הכל ימים אחדים לסיום שנת האבל, יותר כדאי אם אפשר לדחות את השמחה בכמה ימים, ובתאריך האמיתי של הבר-מצוה יעשו שמחה קטנה בבית ללא כלי נגינה, ושוב אחר כמה ימים ישמחו יחדיו בשיר ומחול לכבוד המצוה (ורצוי שיעשו גם סיום מסכת או לכל הפחות יאמרו דברי תורה לכבוד המאורע שתהיה סעודת מצוה). ובזה כל המשפחה לא ירגישו שפוגעים באבלם וברגשותיהם.
Google
