א) בתשובה לשאלה מס' 2874 כתב הרב כי השוא מתחת לאות נו"ן במילה נשעננו הוא שוא נח. בדקדוקי אביע"ה בכללי שוא נע סעיף ה' כתוב: שוא המופיע באות ראשונה מאותיות דומות כמו: הללו, נשעננו זה לא אותיות דומות או שיש כלל אחר.
ב) בתשובה לשאלה מס' 2894 כתב הרב: הצליחה במלעיל נכון יותר מבחינה דקדוקית. רציתי לציין - אם זה נכון שבהלל "הצליחה נא" במלרע.
הם לא רק לעזור איך לקרוא, לפעמים הם ביסוד המלה או חלק מהשרש שלה.
לדוגמא המלה “ראשון” שהא’ מיסוד המלה ואינה נשמעת. וכן כל המלים שלמ”ד הפעל שלהם היא ה’ או א’ (לדוגמא המלה “קנה” באה עם ה’ גם כשהיא “מקור” והנ’ בחולם, ר’ ויקרא כ”ה י”ד), וכן מלים שעי”ן הפעל שלהם היא ו’. ועוד.
הראשונה רפויה כדין בגד כפת שאחר אהוי, והשנייה אע”פ שהיא אחר אהוי דגושה שלא כדין, והסבירו הראשונים (הובאו בבית יוסף סימן נא) משום שפסל מיכה עבר בים אית, והוא קרא את שם הפסל בשם השם ואם היתה בכף דגושה זה נשמע כאומר השם מיכה דהיינו פסלו של מיכה
יהכון הוא תרגום של ילכו. יהכן הוא תרגום של תלכנה. ובאמת אין כאן הבדל בין הפסוקים, אלא עירובי נוסחאות, כי בכתבי היד יש שמתרגם בשניהם לשון זכר, ויש בנקבה.
וזו מחלוקת האם תיבת דַּחֲלָא, שמשתמש בה התרגום לציון אלהים אחרים, היא לשון זכר או נקבה. ופשוט.
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.